אולי אני באמת מיתנעגת כמו ילדה קטנה
אולי אני באמת לא יודעת מה טעם החיים
ואני צרחה ליתגבר
אבל אני לא רוצה T_T
עם אני מנאסה ליתגבר אני מישתענה לשרמוטה מגילה!!!
כי אני מבינה שככה יהיה לי טוב [=
ועם אני חייה בעשליות וכן זה מה שאני רוצה לירות אז אומרים לי "ילדה תידבגרי"
טוב נו אני לא באמת מכשיבה להם אבל כשאני רואה את אצמי מי הצעד אז אני אומרת"איזה ילדותית ומפגרעת"
טוב נו זה לא הכי חשוב...
והבנים מבים לי "טיפים" יעני שזה יעזור לי בחיים ושיהיה לי קשר כמו שצריך אבל הם לבד לא יודים כלום
לא יודים מי אני לא יודעים מה אני באמת צרחה ומה העבר שלי
והכי מעצבן אותי כשאומרים לי "כולם כאלו"
וגם כילו שיש באמת אהבה כי אהבה היא לנצח אבל אין שום דבר לנצח כי גם לנצח יש סוף
עאעאעא שאונת כשמזינים לי בסחל -_-
מעצבן אותי לירות את החברות שלי אומרות "אני בחיים לא העשן" או "אני בחיים לא אקאך סמיים"
טוב סבבה
אז תעשני ומצדי גם תזניפי אבל לא הית צרחה לחרטט לי בראש את כול הבולט שיט הזה
וכוס אמק מעצבן אותי הרבה דברים אבל אני כבר לא יחולה לעמין לאפחד כי כולם פיתוחי
הם לא יחולים ליזכור את הפה כי "הם דועגים לי"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אני כ"כ מזויפת