לא יוצאת לי מהראש.
כל הזמן המחשבות נודדות אליה. על דברים שהיינו עושות, דברים שהיא אמרה. מה היא הייתה חושבת.
איך שהיא משפיעה על כל צעד שלי בלי לדעת בכלל.
חבל שאני לא יכולה פשוט להתקשר אליה כמו פעם. חבל שאני ככ טוטאלית.
היא נהדרת. אבל הגיע הזמן למשהו אמיתי. משהו בוגר.
בא לי קצת להיות הילדה הקטנה..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Smiley.