מעשה שהיה כך היה (אית אפתיחות החביבות עלי. הרבה יותר מוצלחת מהיו-היה, או לפני שנים רבות בארץ רחוק, או שמע סיפור:, וגו')
באחד האמשים האחרונים ישבנו אני והנסיכה, מיפלנצת ג'וניור (לא, אני והנסיכה לא עשינו ילד, פשוט אח שלי הקטן נורא דומה לי. אותו דוגמה רק בערכת צבעים אחרת) עם החברה שלו בדירה של חבר של ג'וניור, דירה מדאימה שאני והנסיכה רוצים לשכור אחרי שהחבר של ג'וניור ואשתו (הטריה, מז"ט וכאלה) יעזבו לתואר שני אי שם במזרח אירופה דירת 2.5 עם כניסה נפרדת וחצר קטנה עם גדר. וחניה אין סוף. ועל פארק קטן. חניה כבר אמרתי?. אה, וגם זולה. ובתל אביב.
שתינו בירה, חלקנו עישנו איזה ג'וינט.
אני והנסיכה מדברים על הפרוספקט של דירה עם גינה.
"מנגל!"
"אפשר להזמין חברים!" (נסו אתם לארח בדירת חדר שצריך להזיז את השולחן אוכל כדי לשבת במחשב)
והפואנטה:
"אפשר לשתול תירס, לחכות שהוא יגדל, לקצור אותו, לבנות מגרש בייסבול ולחכות שהוא יבוא".
עכשיו שאני כותב את זה זה לא נשמע כל כך מצחיק.
כנראה מסוג הדברים שהיה צריך להיות שם.
או מישהוא שיודע לספר סיפור מצחיק אני מניח.
תחזיקו לי אצבעות עם הדירה!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
