שלום!
אז הנה פתחתי תודה לאל בלוג! ז"א כבר פתחתי בלוג בעבר אבל לא היה לי מעניין לכתוב בו כי...לא יודעת זה שיעמם אותי.
לא היה לי כוח שאחרי כל פעם שקרה לי איזה שטות מטומטמת לרוץ לבלוג ולכתוב כי אני לא מאלה יש להם כוח לספר לכולם...אבל באמת כל הכבוד לאלה שכן עושים את זה.
אולי הבלוג שלי כן יעניין אותכם ואולי לא....מה לעשות זאת אני.
אז למי שאין כוח לקרוא שיצא עכשיו מפה.
טוב אז מה נשמע?
אז אני אתחיל ישר בלספר הכל...זה סיפור שאני סתם מוציאה כי לא ברור לי כלום בזה....
יש לי חברה ו הייתה לי חברה אני כבר לא יודעת, שכל יום לפני איזה שנתיים היינו קובעות פשוט כל יום היינו מדברות בטלאפון וצוחקות וכל זה והיה פשוט חופשי איתה כאילו לא התביישתי נגיד להפליץ או לעשות גרפסים ליידה (חחחח :) ) והיה לי פשוט הכי הכי הכי הכי כיף איתה אני אפילו לא יודעת להסביר את זה...
היא הייתה פשוט חברה הכי הכי הכי הכי הכי הכי הכי הכי טובה שלי!אבל באמת הכי טובה!
ולי יש הרגשה כזאת קטנה קטנה שעדיין.... שעדיין יש בינניו את הקשר הטוב אבל זה לא באמת...לא יודעת למה היא מתביישת להיתקשר אליי ואני אליה כאילו אני לא באמת מתביישת פשוט..איך להסביר...אני כל הזמן דוחה את זה עוד ועוד עד שזה פשוט לא קורה בכלל.
וכן שמרנו על קשר והמצאנו לעצמנו כל מיני שטויות ופנטזיות שאני באמת מקווה שייקרו יום אחד!
אבל אני ליפני שאני אגידשאני מצטרערת שהכל לא נשמר וכל זה אני אומר קודם שאני....
פשוט מתגעגעת אליה ממש.זה לא שאני לסבית או משהו( לא לא לא ) אבל אני פשוט לא עובר יום שאני לא חושבת עליה.
אני כל דקה אומרת לעצמי מעניין מה קורה עם ____ .? ואני בכל זאת לא מתקשרת !זה לא קשור אפילו לעצלנות, ממש לא!
מעניין אם גם היא חושבת עליי כהה כאילואנחנו עדיין החברות הכי טובות שבעולם!(אני מקווה)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
