Tenshi ga Kieta Machi

ערומה עמדתי באמצע החדר מול המון אנשים,

ספק מובכת,ספק כואבת,ספק לא מבינה.

חיפשתי אחריך מסביב אך שום סימן...

היכן היצירה היפה ביותר של האל נמצאת?

חיפשתי וחיפשתי,דמעות הפריעו לי לראות אבל בכל זאת חיפשתי...

למה חשוך?

למה אין כאן כלום?

שאלתי אנשים אך הם רק צחקו,השפילו ולעגו...

זה לא אמור להיות ככה...

לפתע-הנה.

אך אחרת עומדת לצידך-למה?

ניגשתי אליך,רעדתי ושאלתי בשקט:"למה"

לא שמעת.

למה עינוי גדול כזה נוצר מאהבה אליך?

למה סבל נושק לאהבה?

לגמתי מהתה שלי,כי אני לא אוהבת קפה...ונאנחתי עמוקות,
אם אלך-אם אעזוב

האם אהיה חרוטה בזכרונך?
לא.
אמחק במהירות.

אז למה?למה אני אוהבת אותך?...

עם כי כמה שלא אשאל-אין לי תשובה.

לגמתי עוד מהתה וקמתי מהכיסא,מצפה לי עוד יום שמח,מהנה ומלא בהכל,חוץ ממך...
אבל אני אחכה,אמתין לנצח...
כי אני אוהבת אותך.