מתחת לשמיים של שומקום

כבר שאתה קם בבוקר אתה יודע שהוא הולך להיות כזה, לפעמים היו רמיזות כבר בלילה לפני, אבל אתה קם בכל זאת כי אין לך ברירה ואתה מנסה לשכנע את עצמך שזה שטויות וזה רק כי בוקר ויעבור אחרי השטיפת פנים. כשזה לא עובר אחרי השטיפת פנים אתה מתחיל להתלבש לבצפר ואומר לעצמך שזה שטויות ומה זה משנה בכלל מה תלבש כי העיקר האופי, אבל כשאתה ביום איכס אז גם האופי לא משהו ונשארים רק הבגדים שגם הם כבר מההתחלה לא היו משהו. כל זה רק בכמה דקות האלה שאתה מתלבש ואז נועל נעליים וחושב שאולי אם תצליח להגיע לתחנה לפני האוטובוס לשם שינוי זה יפחית את האיכס. כשאתה לא מספיק וצריך לרוץ לתחנה שמזל שהיא נמצאת בירידה, אתה חושב שאולי זה עדיין שטויות ושריצת בוקר לא הזיקה לאף אחד, אבל בפנים אתה יודע שזה רשמית התחיל כיום איכס. אבל יכול להיות שזה ישתנה. ביום רגיל היית עולה לאוטובוס ומגלה שמישהו חמוד כפרעליו שמר לך מקום, אבל בגלל שזה כבר הוכרז כיום איכס אתה מגלה שאין לך מקום וכמה חבל, אז אתה מתיישב ליד איזה מישהו שאין לך שום קשר איתו ושם אוזניות שזה הדבר היחידי שמרגיע. מגיעים לבצפר והיום נמרחחחח..אתה לא מוצא את עצמך בהפסקות וכועס על עצמך שאתה כזה תקוע ומשעמם, אבל מה לעשות, אתה במצב רוח איכס וכשאיכס אז מותר. במילא זה יראה מאולץ אם תנסה להיות הפי. חוזר הביתה והאחים מעצבנים ואתה מנסה להיות נחמד אבל משתגע מבפנים, ובטח גם לא יקח זמן עד שתשתגע גם מבחוץ. לאט לאט אתה מוציא עליהם את העצבים מכלל היום וקצת כועס על עצמך שאתה מניאק, אבל מרגיע את עצמך שהיום מותר. אתה אוכל צהריים ומאוווד משתדל לא לאכול שוקולד אחר כך, כי למרות שביום איכס זה אחד הדברים שיותר מנחמים, אתה יודע שתצטער על זה אחר כך. אז אתה לא אוכל ונשאר עם הטעם המר בפה. אחר כך אתה רוצה לשים לעצמך שנות ה70 בטלויזיה כי במצבים כאלה אין יותר טוב מקלסו, אבל אתה מתלבט קצת כי גם קרטמן מלך. בדיוק אז הוי או די מחליט לא לעבוד, אוקי, אתה מנסה שוב, לא עובד. מתעצבן כולך וזורק ת'שלט אבל אחר כך צריך ללכת להביא אותו וכועס על עצמך שזרקת אותו, למרות שזאת היתה הוצאת עצבים טובה. אתה מתנחם בזה שלפחות ככה אתה לא צריך לבחור.

אתה הולך לישון ומקווה שזה יעביר את האיכס כי שינה פותרת הכל, אבל אתה קם ומגלה שלא.

לוקח את הגיטרה ומנגן איזה אביב גפן קטן, למרות שאביב גפן ענק, וקצת מוציא עצבים מעצמך. הולך לאכול למחשב וכשכולם מתקשרים לשאול מה אתה עושה בערב אתה חושב שהם סתם מציקים ואין לך בכלל כוח, אבל יהיה יותר נורא להישאר בבית.

אז ביי.

נוֹעה

[המחשבות הורגות לי את השפיות!!!]