לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מתחת לשמיים של שומקום


כינוי: 

בת: 31





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2009    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2009

יום לפני יום העצמאות..


מתחילים להרגיש את זה כבר טיפ-טיפה בבצפר, אבל לא רציני. לפעמים אני יותר עצובה ולפעמים פחות, תלוי במצב. עד לפני שנתיים הייתי הולכת לטקס בנירית אבל הפסקתי, לא התאים כנראה. משנה שעברה אני הולכת כל יום לפני יום העצמאות לסבא. השנה הוא הקריא את הקדיש בטקס אצלם והיה מרגש, אח"כ עלינו אליו הביתה וצחקנו ודיברנו על דברים שלא קשורים עד הצפירה. אחרי הצפירה שמענו את שמעון פרס נואם. אני אוהבת את שמעון אבל אני לא יכולה לשמוע נאומים כאלה. כל ההזדהות עם המשפחות השכולות והתיאורים המדויקים של מה שהן עוברות כל שנה ובעצם כל רגע ושניה. איך אנשים חושבים שהם יכולים לבוא ולהסביר את הרגשות שלהם? את הרגשות שלי?? אפילו אני לא מצליחה להסביר את הרגשות שלי. במיוחד לא היום, כל שנה מחדש. אז סגרנו את הטלויזיה וכיבינו את שמעון.

הגענו הביתה ואמא היתה קצת מודאגת מזה שאין לי תאבון, אז אכלתי. לקחתי את הצלחת לחדר וראיתי מזוית העין איזה תוכנית בערוץ הילדים שאיזה ילדה שמדברת עם חבר של אבא שלה, וההוא אומר לה שאבא שלה היה משהו מיוחד. התלבטתי אם לשבת לראות אבל אז הבנתי שאני הולכת לשמוע את זה הרבה מחר אז אני יכולה לוותר לעצמי. באתי למחשב למסנג'ר כמו כל שנה, והאמת שמסתבר שהעניין ממני יורד משנה לשנה. אני לא צריכה חברים מרחמים, אני צריכה חברים שאכפת להם. מסתבר שאין לי כ"כ משני הסוגים, שזה חצי טוב. אתם לא צריכים לפחד לדבר איתי היום! אני לא אעמיד אתכם במצב שבו תרגישו לא נעים, אני לא כזאת! אולי אני סתם מחפשת מקום להוציא קצת מעצמי וזה יצא דווקא על זה.. אבל אם ביום רגיל אנשים מתקשרים אלי בערך פעמיים, היום זה לא צריך להיות להם טיפה יותר דחוף לראות מה איתי? לא משנה.

אז אני מדפדפת אחד אחד במסנג'ר ורואה שהאנשים שאני באמת צריכה לדבר איתם לא נמצאים. עוברת עוד פרח נובל ועוד אחד ועוד אחד ועוד שורה משיר ואיזה מקוריים כולכם. רק חבל שמחר יום העצמאות יבוא ויעלים את כל הפרחים. לא חבל? חבל. אז אני מנסה לחשוב על משהו מתאים לכתוב באווי. אבל אני לא רוצה לחשוף מעצמי יותר מדי אז גם אני כמו כולם רושמת רק עוד איזו שורה משיר. רוצה להוסיף משהו משלי אבל מוותרת. עוד מעט אני אשמע קצת יומן מסע ואלך לישון.

מחר, יום לפני יום העצמאות, אני אקום ב8 וחצי ואסע לבית העלמין. בדרך נשמע שירים עצובים שהם השירים הכי יפים בעצם, אמא תשאל איך עובר עלי היום הזה ואני אשאל אם אני דומה לו. נתקע קצת בפקקים שתמיד יש ביום הזה ובסוף נגיע. אחרי שנחנה בין כל המכוניות ונקנה זר או שניים נתמקם ליד הקבר ונחכה לצפירה. לפני הצפירה יבואו משפחה ואנשים שינשקו אותי שאת רובם אני אפילו לא מכירה, אני אלך להיפגש עם ליאור שזה טיפה אירוני אבל מסתדרים, ואז הטקס.

אחריו אני נוסעת עם הדודים לכפ"ס להיפגש עם דנה ונועה שזאת בעצם הדרך הכי טובה להעביר את היום הזה. אנחנו יושבות על הדשא בקניון ומדברות על אבאים ועל דברים שלא קשורים, כי זאת הבריחה שלנו. חוץ מזה ממשיכות לשבת ורואות איך מקימים את כל הדוכנים לקראת הערב. כי בחגיגות של הערב מי כבר זוכר על מה בכינו בבוקר?

יותר מאוחר אני חוזרת הביתה ויאללה בלאגן. עצמאות חברים, 61 זה כבר לא צחוק.

כל שנה, יום לפני יום העצמאות, אותו הסיפור בערך. כבר נהפך להרגל, אבל לא הרגל רגיל כמו אצל כולם, הרגל חשוב שתופס חלק רציני בחיים שלי. אלה החיים שלי ראבק!

אז הפעם קצת שונה מהרגיל, ההרגשה הכללית כולה דפוקה כמובן אבל מוזרה קצת. משהו שרק אני יכולה להבין אולי. למרות שבעצם כל שנה זה קצת שונה מהרגיל. לא יודעת.

אבא גיבור זה בטוח. ביום הזה זוכרים את אבא ועוד רבים, המונים, שהלוואי ומתישהו נפסיק לספור אותם. כל השנה מלוות אותי כ"כ הרבה שאלות על מה היה קורה אם, ולמה דווקא, ובעיקר אוף, שיכול להיות שהמוח שלי התרוקן לקראת היום. אבל אני בסדר, ויהיה בסדר. למרות שאפילו לי טיפה קשה להאמין לעצמי פתאום.

 

יהי זכרם ברוך.

נכתב על ידי , 27/4/2009 22:03  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



"בלי להתכוון תן לעצמך ללכת"


אוקי אז אני קצת מזניחה ואני יודעת שכבר בקושי קוראים, אבל על הזין שלי כי זה בעיקר בשבילי כל העניין שהולך כאן, חוץ מזה יש לי חיים סוף סוף! :) הפעם הקודמת שהייתי כאן הייתה כמה ימים לפני היומולדת שהייתי במירמור קל.. אבל זה כבר הסטוריה ידידיי! קרו כ"כ הרבה דברים מאז.. שנתחיל ?

 

25.3- היומולדת הייתה פגז! פיצוץ אפילו . לא התרגשתי ["את מתבגרת" ><] יותר מדי והאמת שבכלל לא ולא היו לי ציפיות, ככה שהיה לי הרבה יותר קל לעמוד בהן. יש לי חברים מדהימים שאני אוהבת שעשו לי יומולדת כייפית לאללה. שזאת הייתה חוויה מתקנת ליומולדת הקודמת שלא הייתה משהו מיוחד.. לא משנה לא ניכנס לזה עכשיו, העיקר שהיה מצויין השנה :)  בנוסף קיבלתי מחשב שזה בעצם העידכון הראשון שאני מעלה ממנו..ריספקט חברים!! עזבו אני אחרי ליל סדר וזה התירוש כנראה עלה לי לראש.. אני לא אפרט יותר מדי מה היה כי אין לי כוח, אבל את היום הסופר נהדר הזה שבו ציינתי 15 שנות קיום הזויות במיוחד סיימתי בהופעה נפלאה [!!] של אביתר בנאי התותחי ביותר . מומלץ וזה :)

26.3- עם החברות חגגתי בסדנת צחוק שתאמינו או לא הייתה סופר מצחיקה! אין לי באמת מה להגיד על זה..כי כל מילה נוספת מיותרת ^^

28.3- בנוסף חגגתי עם המשפחה..מה שהיה נחמד ביותר וגם שיפר לי את המצב הכלכלי בצורה משמעותית :) מזל שיש משפחה.

29.3- טקס פרסי אקו"ם!! אבל זה בסדר..תירגעו, כולה הצטלמתי עם אסף אבידן והוא קרא לי חמודה והוא אמר שהוא אוהב ת'מוזיקה שלי!!! לא ביג דיל . סתם, זה לא שהוא באמת שמע ת'מוזיקה שלי או יודע שיש לי כזאת, הוא פשוט היה מנומס ^^ ושמלה ארצי מלך, אבל אני לא מחדשת כלום בזה. אויש זה כזה נחמד שיש אמא בברנז'ה :)

אחר כך היה טיול שנתי שהיה נחמד מאוד אבל לא יותר מזה, זה קצת חבל אבל בקטנה, היה טוב בכל זאת :)

בנוסף היה מחנה פסח אמיגוססס. חברתכם היקרה הדריכה גימלים חמודים שאהבו אותה נורא ובעיקר נהנו לייבש אותה וחוץ מזה היה סופר דופר כיף . אח"כ סמינר טרומפים לפרצוף לגמרי! אנחנו כאלה תותחים והגרעינרים בכלל . אויש איזה יופי :)

חוץ מזה הספקתי אפילו להיות בת"א עם בת דודה יקרה ולראות סלבים כגון איתי החתיך מהישרדות!

 

היום היה ליל סדר. אני נוראאא אוהבת ליל סדר . זה כזה מרגש. כל המשפחה מסביב לשולחן, קוראים ושרים ונהנים. אוכל טוב ואוירה טובה ואנשים טובים, מה צריך יותר מזה ?

לא קראנו כ"כ הרבה מההגדה, ומה שקראנו היה מלווה בשירים כאלה שסבתא מביאה מהקיבוץ שהם השירים הכי יפים, היה טירוף ומצחיק וסופר דופר נחמד. אהה וטעים כמובן :)

אתם לא תאמינו, מסתבר! שגפילטע פיש זה טעים! איפה אני הייתי כשזה קרה ולמה לא קראו לי ? זה שאני אוהבת גפילטע זה קצת נוגד את חוקי הטבע.. אבל זה בסדר, אצלינו לא מרובעים . אני לא קשורה לעצמי, כבר דיברנו על זה ששתיתי יותר מדי תירוש אולי. אין על תירוש תקשיבו!!

לא מצאתי את האפיקומן.. אבל זה לא נחשב כי האח הרמאי התחיל לחפש עוד שכולם אכלו!! לא פייר. אבל אני בוגרת ולא עשיתי עניין ^^

בקיצור, היה ליל סדר מעולה, ובינתיים החופש היה אחד הטובים שהיו לי למרות שלא הייתה לי ממש מנוחה . נקווה שימשיך להיות ככה טוב ובעצם זה התפקיד שלי לדאוג לזה אז תסמכו עלי :)

 

חג שמח אנשים טובים!! אני אוהבת אתכם ותעשו חיים.

אה ואתם מבינים שכבר פסח ? פאקינג פסח. מה שאומר שהשנה עוד מעט נגמרת..שלא תיגמר אוף.

בנימה אופטימית זו אני נפרדת מכם, עד הפעם הבאה שמי יודע מתי תגיע..

 

נועה

["כל החישובים ייגמרו מאליהם"]

נכתב על ידי , 8/4/2009 23:51  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





2,292

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למוח צ'יפס אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מוח צ'יפס ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)