רסיסים של מיניות מבולבלת

ממש לא כך חשבתי שזה יהיה... זה אפילו מוציא ממני את החשק לכתוב ברמזים מסוגננים ולהכניס לאווירה... ואולי זו בעצם האווירה...

אותו בחור מפוסט קודם, אותו פארק, בערך אותם חברים... שוב אמת או חובה... תוך כדי שיחה שאלתי אותו, כאילו בגלוי בחצי צחוק אם הוא רוצה אותי, הוא אמר שהוא רוצה את כל מי שנמצא במעגל, זה עיצבן אותי ואת האגו הדפוק שלי. אני רוצה שהוא ירצה אותי, לא את כולם. שתינו. שתינו. שתינו. כמו שאני יודע יותר מדי טוב לשתות יותר מדי...

הלכנו לקיוסק אני והוא, קנינו עוד וודקה. כשאנחנו מתרחקים ממנו אני משחק לו בעורף, ובין העצים אנחנו מתנשקים. שתויים. הוא אומר לי שהוא רוצה לרדת לי... הלכנו למקום שנראה לנו יחסית מבודד. הוא התחיל... כולם שם מחכים לוודקה, ידידה שלי הלכה לחפש אותנו... וכמובן מצאה, באמצע ה...

ברחה בצעקות, התלבשנו ורדפנו אחריה...

התיישבנו עם כולם לכמה דקות. כשהוא כל הזמן אומר לי בסוד "בוא, בוא הצידה"... וכשהזין עומד המוח בתחתונים אומשו. איפה שיקול דעת ואיפה אני. בסופוו של דבר אמרתי לו שיגיד שהוא הולך לשירותים ויחכה לי דקה ואני אבוא... כמובן שזה היה הכי ברור לכולם מה הולך... מה חשבתי ?!

בחרנו חור יותר נידח, התחושה של קצת גועל. יותר מדי שתייה.

המכנסיים שלי נפתחים והוא יורד, התחושה מדהימה, אין מה להגיד... אוברוולמינג. 

והוא ממשיך וממשיך, זה יכול היה להיות כמה דקות יכול  להיות דקה, אין ממש תחושת זמן תוך כדי. והוא ממשיך. אני לא גומר. לא יודע למה.

הוא מבקש שאני גם ארד לו קצת. המכנסיים נפתחים, חושך מוחלט והכל במישוש. ועדיין תחושה ממש לא טובה רודפת אותי, לא ככה זה צריך לקרות. והוא אצלי ביד, אני פותח את הפה ומכניס. יש לזה טעם ומוזר ודי מגעיל... בהתחלה זה די מוזר אבל אחר כך מתרגלים. הוא מתדרך אותי, "עם הלשון", "לאט יותר"... וזה נמשך, וגם הוא לא גומר.

הוא חוזר לרדת לי, ושוב אני לו... וידיים ונצמדים ו... וזה לא בא. אולי זה האלכוהול, (שמתי לב שיש לו השפעה כזאת), אולי הלחץ, אולי הידיעה שיודעים מה אנחנו עושים...

לא אני ולא הוא לא מגיעים לשם...

בסוף ויתרנו. חזרנו. תחושה של 'לא טוב'...

ולחשוב שאנשים שאני מכיר גילו עלי ואפילו לא גמרתי... לא שהם החברים הכי טובים, אבל עדיין...