רסיסים של מיניות מבולבלת

קצת קשה להעלות מילים אלו על הכתב, ממש מפחיד,

במיוחד לאור העובדה, שמעולם לא העליתי אותה על בדל שפתיי, גם על מחשבתיי בקושי...

אתם בטח מנחשים, ועבורכם אני עוד אחד מאלפי בלוגרים.

אבל בשבילי אלו הם חיי, היחידים שיש לי...

אבל נראה לי שאני... נמשך לגברים?

כתבתי את זה הרגע? ישמצב?

את השנים (שנתיים) האחרונות אני מעביר בהתלבטויות, אני נמשך לגברים? נשים? גברים מסויימים? כל הנשים? מתאהב? במי?

איך הכל התחיל? את זה כנראה תראו באחד הפוסטים הקרובים...

אבל כדי להיות קצת יותר פתוח ויצירתי אני צריך מעט אלכוהול בדם, אממממ... ערק ומנגו...

התאהבתי בנשים. נמשכתי לגברים, לקומץ מהם שאני יכול לספור על יד אחת, ואולי יותר ואני לא מודה בזה בפני עצמי... נמשכתי לנשים, ולא תמיד, ולפעמים לא תפקדתי *אהם*... ואולי אני משקר לעצמי, במה?

הצטרפו אלי במסע הזה, לחיפוש עצמי, לגלות מי אני, ולמה...