אני בבית

ריקנות.

פיגוע בירושלים,  לא הרגשתי כלום.

לא כאב, לא צער, לא כעס, לא שנאה. לא הרגשתי כלום.

מין ריקנות כזאת שחוסמת רגשות מונעת מהם התפרצות.

ריקנות האומרת, די, נמאס, מתי כבר יעבור הגיהנום הזה.

שוב פיגוע עם עשרות פצועים.

לא הרגשתי כלום.

לא כאב, לא זעם, לא, גם לא שנאה.

מתי כבר יגמרו החדשות.

מתי נוכל לשבת לנוח ולצחוק, לא להרגיש רגשות אשם על כך ש..

לא הרגשתי כלום.

ריקנות.