שלושה בדירה אחת

שלום לכל הקוראים,

מילה יפה היא פטריוטיות. די שוברת שיניים, אבל יש יותר שוברות שיניים ממנה.

מילה לא עברית היא פטריוטיות אך בכל זאת, היא מתאימה גם למדינתו ואולי בייחוד למדינתנו.

פטריוטיות הוא שם כולל לאהבה ונאמנות שאדם חש כלפי המדינה בה הוא חי. גישה זו מתבטאת במסירות, נאמנות ומוכנות להקרבה למען המדינה. *

האם אתם פטריוטיים? קשה לדעת אם כן ואם לא, הרי מתישהו עברה לכולנו, כן-כן לכולנו, המחשבה לעבור לגור במקום אחר.

"נגור בשטח פתוח ויהיה לנו בית עצום אותו נקנה בזול, וליד בריכה והמון עצי פרי. לא יהיו בעיות חניה, וגם מים יזרמו בשפע.

נשמע את ציוצי הציפורים ובמרחק של כמה דקות הליכה נגיע למפל או למעיין חם בו נשתכשך להנאתנו."

" צרות? מה פתאום. לא יהיו שום צרות ושום בעיות פוליטיות מרגיזות, וגם לא תהיה סיבה לקרוא עיתון, הרפואה תהיה חינם, הלימודים גם הם, אפילו באוניברסיטאות, הארנונה תימחק וגם המס על המים, הרי מים יש בשפע."

למרות הפנטזיה הכה מתקבלת על הדעת הזו, הרי הכל רוצה לגור במקום שקט ורגוע חסר בעיות בטחון, בלי פחד ממי שעתיד לזרוק פצצה גרעינית, ממי ששולח קסאמים וקטיושות ובלי החשש "האם תפרוץ מלחמה הקיץ?".

ולמרות הרצון לגור במקום שלא כל העולם תוקף מדי יום, שעה בשעה, ואפילו שונא, והפגנות נערכו נגד המדינה בכל שבת שנייה. "חזרו לגבולות 67'" הם דורשים ואפילו מצווים, ודו"ח גולדסטון מרעיד את העולם ואז מתברר שגם הוא לא טלית שכולה תכלת, ובקרוב דו,ח אחר של מועצת זכויות האדם, שכנראה איננה מכירה במדינה אחרת לבד ישראל שפוגעת בזכויותיהם של אזרחים. על טורקיה, אירן ומספר מדינות אפריקה- טרם שמעה, ואני בספק אם תשמע.

למרות הכל, רובנו נשארים לגור בישראל ואפילו יהודים מרחבי העולם מהגרים עלינו ועושים "עלייה" לישראל, לארץ הקודש. אך ישנם 10,000 היורדים מישראל, אלו שבחרו לחיות חיים טובים יותר במקום אחר, חסר דאגות, בו יקבלו משכורת גבוהה יותר ופנסיה שתספיק גם לנכדיהם.

לפני שאביע את דעתי, אשאל לדעתכם. אז מהי דעתכם? מה אתם חושבים על העניין?

כן, גם אני פטריוט ומברך על כל אדם שכזה הוא גם. לא מדובר רק על פטריוטיות, אלא על כל אדם שנשאר לגור בארץ ישראל ולא עוזב, הרי מי מבטיח לאותו יורד שבמקום אחר יהיה יותר טוב? הרי קיימת האפשרות לעבור לכל מדינה אחרת, כמעט, ולגור בה, ולשמחתנו רוב האנשים אינם עושים זאת ונשארים כאן בארץ ותומכים במדינה הקטנה והצעירה. תוך 60 שנים להגיע למה שהגענו- זה אכן הישג גדול. פרסי נובל אינספור, מדליות באולימפיאדה (גם באולימפיאדות המתמטיקה והפיזיקה), פיתוח אינספור תוכנות מחשב כמו ICQ והקמת המון חברות, דרכים לחסכון במים שמוכרות ומפורסמות בכל העולם וצבא מן הטובים בעולם עם חיל האויר הטוב באיזור. בקיצור, יש לנו במה להתגאות והגיוני שיהיו בעיות וצרות, גם הן חלק מהמציאות של כל מדינה ובייחוד מדינה שעדיין בחיתוליה.

גאווה ישראלית! ולתפארת מדינת ישראל.

ולסיום, אאחל מזל טוב לנשיא המדינה שלנו, שמעון פרס. 87 אביבים חגג אמש פרס בתיאטרון הקאמרי בת"א.

לנשיא האהוב מכולם, הפופולרי ביותר והמנהיג הטוב ביותר שנראה על פני השטח במדינת ישראל מזה שנים רבות.

שנזכה לנסים ולנפלאות

ולא לסכסוכים ושחיתויות,

תומר :-)

בעוד מס' ימים פוסט על נהגי האוטובוס ועל "הכרטיס 'החכם' ".