לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

שלושה בדירה אחת


סיפור על 3 סטודנטים תל-אביביים:רועי, הומו שגר עם רותם, חברתו הטובה ואייל, השותף השלישי שמגיע מבאר-שבע. הסיפור מספר את חייהם באותה הדירה ואת מערכות היחסים שנוצרות ביניהן. בבלוג תוכלו לקרוא על אקטואליה, על הומור למצוא מתכונים לעוגות, מידע על חגי ישראל...

Avatarכינוי: 

מין: זכר

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2010

עברית, את כבר לא השפה שלנו...


שלום לכולם,

 

לפני עליית הפרק האחרון בסיפור, וכן כדי שכולנו נהיה יותר במתח, החלטתי לכתוב פוסט על השפה העברית.

השפה שהיא כבר לא באמת שפה נקייה, יפה וכזו שפגשנו בסיפורי המקרא, בשירי ביאליק ובשירת ימי הביניים של משוררים נהדרים.

השפה שלנו היום מורכבת מכמה מאפיינים:

1. טעויות- טעויות דקדוקיות, טעויות בדיבור (בהגייה), טעויות בכתיבה כמובן.

*כך למשל רושמים: "השוטר לא מצא ראייה שתהווה עבורו קצה חוט". הרי ברור שצריך לכתוב ראיה. ראייה היא שם הפעולה של שה"פ לראות.

*כך למשל אומרים: "אני הֶכנסתי את המקרר... אני הֶפלגתי עם הספינה".

האם שְכחתם, בבניין הפעיל האות ה' בעבר (בכל הגופים) מנוקת בחיריק. ויש לומר: הִכנסתי, הִפלגתי.

ומדוע "עם הספינה"? האם הפלגת לצידה? לא, הפלגת בספינה.

יוצאי דופן: פעלים השייכים לגזרת הכפולים (ע"ע) או לגזרת עו"עי. כלומר, פעלים של' הפועל שלהם כפולה כמו: מ-ס-ס (להמיס),

ופעלים שע' הפועל שלהם היא ו' או י', כמו ר-ו-צ (לרוץ), ב-י-נ (להבין), ע-ו-ר (להתעורר) וכו'.

במקרים אלו יש לומר בסגול:  הֶרצתי, הֶמסתי, הֶבנתי.

 

2. שאילה נוראית מלעז: למה לומר "קונדישינר" ולא "מרכך"? 

והפיכת כל ביטוי מאנגלית לעברית, באופן כזה שיישמע הגיוני.הרי כולנו יודעים שמשפט באנגלית כמו זה:

I saw her good green eyes.

יתורגם ל: ראיתי את עיניה הטובות והירוקות. ולא: *ראיתי את הטובות הירוקות עיניים.

אז מדוע לעשות עיוות שכזה בביטויים שהפכו שגורים בשפתנו?

אז המאפיין השני הוא שבמקום להשתמש בשפת העברית ולשלב פה ושם מילים לועזיות שנכנסו באופן אבסולוטי (מוחלט)

לשפתנו כמו טלוויזיה, מעדיפים לדבר כולם באנגלית-לועזית מצחיקה.

  

ישנם עוד מאפיינים, כמובן: שיבוש ביטויים בעברית. הידעתם שיש לומר "בביתי אין פירות אין ירקות",

ולא "בביתי אין פירות ואין ירקות." (בלי האות ו').  

ומאפיין השלילה הכפולה והמעצבן: "אני לא מעוניין שלא תבואי איתי למסיבה אם את רוצה."  (מומלץ פסיק לפני "אם" במקרה הנוכחי).

אז רגע, אתה מעוניין שהיא תבוא איתך אם היא רוצה או שלא תביא אם היא לא רוצה?

טעות נפוצה נוספת, אותה מזכירה נילי בתגובתה, היא שימוש בי' של אית"ן (בזמן עתיד, כמובן) בגוף מדבר במקום בא' אית"ן.

אין לומר: "אני יראה מה אפשר לעשות. אני יטפל בבעיה שלך." ויש לומר: "אני אראה מה אפשר לעשות. אני אטפל בבעיה שלך."

תודה לנילי!

ועכשיו אני מצרף קטע שכתב רוביק רוזנטל, אייקון (יש המתרגמים כ"אליל") השפה העברית, היא מקור מחייתו והוא מֵגֵנָה (megena) ושומרה.

 

על חטא שחטאנו\רוביק רוזנטל ©

 

עַל חֵטְא שָׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּעִלְּגוּת לָשׁוֹן
וְעַל חֵטְא שָׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּהֶרֶס הַבִּנְיָן:
עַל כִּי אֶת הָהִפְעִיל לְהֶפְעִיל הָפַכְנוּ
וְאֶת הַחִירִיק מִן הָעִבְרִית הֶשְׁלַכְנוּ
וְאֶת שִׁעוּרֵי הַדִּקְדּוּק לֹא הֶפְנַמְנוּ.
מַה יֵּשׁ לְדַבֵּר, הַפַּעַם הֶגְזַמְנוּ.
וְעַל כֻּלָּם, אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת
סְלַח לָנוּ, מְחַל לָנוּ, כַּפֵּר לָנוּ.

 

 

 עַל חֵטְא שָׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּקַלּוּת הַדַּעַת
וְעַל חֵטְא שָׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּהַעֲלָאַת גֵּרָה:
סַחְטִיקָה יָא בָּאבָּא, תַּגִּיד מַה נִּהְיָה.
מַמַּצָּב, מַנְיָנִים, מַה נִּסְגָּר, מַנִּשְׁמָע.
אָחִי, מַה קּוֹרֶה, אֲחוֹתִי, מַה נִּרְאָה.
בַּבַּיי, יָאלְלָה-בַּיי, וְגַם הַלְּלוּיָהּ.
וְעַ כֻּלָּם, אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת,
סְלַח לָנוּ, מְחַל לָנוּ, כַּפֵּר לָנוּ.

 

עַל חֵטְא שָׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּיֶצֶר הָרַע
וְעַל חֵטְא שָׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּטֻמְאַת שְׂפָתַיִ
ם:
פֵּרַקְנוּ, תָּקַעְנוּ, הִכְנַסְנוּ, דָּפַקְנוּ,
הֵבֵאנוּ לָהּ, גַּם אֶת הַשֶּׁמֶן בָּדַקְנוּ.
צָלַלְנוּ, יָרַדְנוּ, אָכַלְנוּ, שָׂבַעְנוּ,
טָחַנּוּ, עָשִׂינוּ, זִיַנּוּ, גָמַרְנוּ.
וְעַל כֻּלָּם, אֱלוֹהַ סְלִיחוֹת,
סְלַח לָנוּ, מְחַל לָנוּ, כַּפֵּר לָנוּ.

 

  

עַל חֵטְא שָׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּקֹצֶר יָדֵנוּ
וְעַל חֵטְא שָׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּעֹנִי שָׂפָה:
תָּבִיא לִי מַזָּל שַׂהֲדִי בַּמְּרוֹמִים,
תָּבִיא תַּנַּיָּד וְתָבִיא גַּרְעִינִים,
תָּבִיא יְלָדִים, תָּבִיא נְשִׁיקָה,
תָּבִיא לִי אוֹתָהּ בַּהֲפוּכָה.
וְעַל כֻּלָּם, אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת
סְלַח לָנוּ, מְחַל לָנוּ, כַּפֵּר לָנוּ.

 

  עַל חֵטְא שָׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּדִכְאוֹן לֵבָב
וְעַל חֵטְא שָׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּגַבְהוּת רוּחַ:
חַיֵּינוּ בְּאוֹפְסַיְד, הַכֹּל בֶּכְּאִלּוּ,
בְּדָאוּן, בַּקְּרָשִׁים, מְשַׂחֲקִים בְּנִדְמֶה לִי,
נַשְׁמִיעַ תְּפִלָּה בַּשָּׁאנְטִי, בַּגְּרוּב,
נֹאהַב רַק אוֹתְךָ בְּגָדוֹל, בְּטֵּרוּף.
וְעַל כֻּלָּם, אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת
סְלַח לָנוּ, מְחַל לָנוּ, כַּפֵּר לָנוּ.

 

לסיום, מאמר דעה קצרצר שנתקלתי באתר וואלה!.הנושא הוא: האם עדיף ללמוד לנהוג על רכב אוטומטי או ידני?

ראו את המאמר הזה שהעלה בי גיחוך, ולא כי יש בו מן ההומור, אלא כי הוא רצוף טעויות בשפתנו. סה"כ 360 מילים.

 נראה אם תעלו על העניין השגוי העיקרי שבקטע, אותו כתבה אביה פרי (אני מניח שהיא תלמידת תיכון).

 

נהיגה על רכב אוטומטי קלה בהרבה מנהיגה על רכב הילוכים, ורוב הסיכויים שהרכב שיש לך בבית או הרכב שיהיה לך יהיה אוטומטי. אין טעם לחפש אתגר איפה שאין, שיעורים זולים יותר וסיכוי גבוה יותר לעבור את הטסט – חלומו של כל למד צעיר.
כל מי שלמד על הילוכים ומתחיל לנהוג בבית עובר לאוטומט... אז בשביל מה? סתם להסתבך לחינם במשהו שסביר להניח שלא יהיה בו תועלת מאוחר יותר?

 

הוצאת רשיון לרכב ידני מצריך יותר שיעורי נהיגה וטסטים, ומייקר בכך את עלות הוצאת הרשיון. ברוב הבתים מצוי רכב אוטומטי, אי לכך הניסיון שירכוש התלמיד יהיה לרוב על רכב אוטומטי, וברבות הזמן המיומנות לנהיגה ברכב ידני יורדת ובכל מקרה וידרשו כמה שיעורי נהיגה נוספים על מנת לחזור למיומנות הנהיגה ברכב הידני.
היתרון העיקרי ברכב אוטומט שלימוד הנהיגה קל יותר ונעים יותר, ולרוב אף נדרשים פחות שיעורי נהיגה וטסטים עד להוצאת הרישיון, מכאן שלרוב עלות הנהיגה הכללית ברכב אוטומט נמוכה משמעותית מרכב ידני. יתרון נוסף של רכב אוטומטי שהוא נפוץ ברוב הבתים בארץ.

 

מעבר מרכב אוטומטי לרכב ידני דורש הליך קצר של כמה שיעורים ומבחן שליטה שהוא קצר וקל יותר לתלמיד שרכש מיומנות בנהיגה.

נהיגה על רכב אוטומטי קלה בהרבה מנהיגה על רכב הילוכים, ורוב הסיכויים שהרכב שיש לך בבית או הרכב שיהיה לך יהיה אוטומטי. אין טעם לחפש אתגר איפה שאין, שיעורים זולים יותר וסיכוי גבוה יותר לעבור את הטסט – חלומו של כל למד צעיר.
כל מי שלמד על הילוכים ומתחיל לנהוג בבית עובר לאוטומט... אז בשביל מה? סתם להסתבך לחינם במשהו שסביר להניח שלא יהיה בו תועלת מאוחר יותר?

 

הוצאת רשיון לרכב ידני מצריך יותר שיעורי נהיגה וטסטים, ומייקר בכך את עלות הוצאת הרשיון. ברוב הבתים מצוי רכב אוטומטי, אי לכך הניסיון שירכוש התלמיד יהיה לרוב על רכב אוטומטי, וברבות הזמן המיומנות לנהיגה ברכב ידני יורדת ובכל מקרה וידרשו כמה שיעורי נהיגה נוספים על מנת לחזור למיומנות הנהיגה ברכב הידני.
היתרון העיקרי ברכב אוטומט שלימוד הנהיגה קל יותר ונעים יותר, ולרוב אף נדרשים פחות שיעורי נהיגה וטסטים עד להוצאת הרישיון, מכאן שלרוב עלות הנהיגה הכללית ברכב אוטומט נמוכה משמעותית מרכב ידני. יתרון נוסף של רכב אוטומטי שהוא נפוץ ברוב הבתים בארץ.

 

מעבר מרכב אוטומטי לרכב ידני דורש הליך קצר של כמה שיעורים ומבחן שליטה שהוא קצר וקל יותר לתלמיד שרכש מיומנות בנהיגה.

 

 

אנא, שמרו על השפה שלנו כשפה הייחודית בעולם ואחת מהשפות היחידות המדוברות רק במדינה אחת.

שִמרו עליה, וחִשבו: האם אני מדבר עברית כמו שצריך? האם יש לי מקום להשתפר? סביר להניח שכן, הרי לכולם יש מקום להשתפר.

וגם לא צריך להיות אובססיבי לעניין, ומבחינתי הצורה הבסיסית תהיה כתיבה ללא שגיאות כתיב ודיבור ללא טעויות נפוצות כמו שהוזכרו לעיל,

ללא "בגלל ש...מאחר ו..במידה ו'" וכו'...

 

סוף שבוע נהדר,

מקווה שנהניתם מהפוסט כמו שנהניתי מכתיבתו ומעצם העשרתכם במידע זה (הרבים של מידע, אגב, הוא "מידעים" meidaim).

שלכם,

תומר :-) 

נכתב על ידי , 4/11/2010 13:02   בקטגוריות עברית שפה קלה, כיצד לכתוב נכון?, שגיאות בשפה העברית באמצעי התקשורת  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של תומר ב-1/1/2011 23:05



22,174
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , גאווה , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לתומר :-) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על תומר :-) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)