כשהגוף יודע שהוא צריך להתעורר בשעה מסוימת, לפני השעה הרגילה בה אתה מתעורר בדרך-כלל, הוא מתעורר לבד. ולכן, הוא מתעורר עוד לפני השעון המעורר או לפני כל תזכורת אחרת. וזה בדיוק מה שקרה לי: ברבע לעשר כבר הייתי ער. קמתי ממיטתי והסתכלתי על אייל ישן במיטתו שלו.
בין רגע עלתה בי המחשבה לעשות את המעשה הנועז ולבדוק אם אייל ערום.
דמיינתי שעל כתף אחד יושב לו המלאך, ועל השני- השטן. המלאך אמר לי שאני צריך לדכא את יִצרי ולא לבדוק אם אייל ערום. השטן, לעומתו, אמר לי שאני צריך לעשות בדיוק מה שאני רוצה ומה שעושה לי טוב, וזה כמובן לראות את אייל ערום.
השטן, יחד עם חוסר הסבלנות שנכנסה בי לפתע, הובילה אותי לעשיית המעשה הנועז. המלאך הנהן ימינה ושמאלה, כאומר "לא! אל תעשה זאת!". והשטן חייך מאוזן אחת לשנייה.
התקרבתי אט-אט למיטה של אייל, שהייתה קרובה למיטה שלי. צעדתי על קצות האצבעות, בשקט-בשקט. בדיוק כשהגעתי למיטתו, הרגשתי שאני חייב להתעטש, כיסיתי את פי במהירות, התעטשתי בשקט וראיתי שאייל הסתובב. למזלי, הוא הסתובב אך לא פקח עיניו, כלומר, הוא עדיין ישן כתינוק- בתנוחה עוברית, אך האם הוא "לבוש" כתינוק שזה עתה נולד?
חיכיתי כמה שניות כדי להיות בטוח שהוא לא התעורר. השמיכה הדקה הירוקה כיסתה את כל גופו, מלבד הצוואר והראש, והרגליים שיצאו החוצה במין צורה מוזרה שכזאת.
הרמתי בעדינות את השמיכה הדקה הירוקה, מכיוון הצוואר החשוף מטה. משכתי אותה עד שהיא כיסתה רק את פלג גופו התחתון. לבי פעם בחוזקה. ידעתי שאם אייל יתעורר, המצב יהיה קטסטרופה גדולה. הידיים שלו היו על חזהו, נוגעות אחת בשנייה באין מפריע. המלאך אמר לי להחזיר את השמיכה תכף ומיד, אך השטן אמר שכבר הגעתי עד כאן, זה יהיה אידיוטי אם אפסיק.
משכתי את השמיכה עד לאצבעות רגליו. משכתי בשקט-בשקט ובעדינות, עדינות שהייתה מעיין סתירה לפעימות לבי המואצות שפעמו חזק מאי-פעם.
הוא לבש בוקסר! צמוד, אומנם, וגם קצר, אך זהו עדיין בוקסר! וזה עדיין אומר שהוא לא ערום. כל המהלך של הצעידה האיטית, הורדת השמיכה באיטיות ופעימות הלב המואצות- הכל לשווא! זהו, כלו כוחותיי. מזג האוויר רק הולך ומתקרר, אנו מתקרבים לעונת החורף ולא חוזרים לקיץ (או לתחילת הסתיו), כך שאין סיכוי שאייל ישן ערום. כל עוד ולא חם לו, הוא לא יישן ערום. אני צריך לחמם את החדר, ואמצא את הדרך לעשות זאת!
ë
"בוקר טוב," אמר אייל כשיצא מהחדר. שיערו היה פרוע וחולצתו שלבש הייתה הפוכה.
"בוקר טוב."
"התעוררתי מהשעון המעורר שלך. הוא מאוד חזק. קמתי וישר כיביתי אותו," אמר אייל והלך באיטיות למסדרון המוביל לאמבטיה ולשירותים.
נזכרתי שכשיצאתי מהחדר, אחרי שהתלבשתי, לא כיביתי את השעון ולכן הוא העיר את אייל.
אחרי כמה דקות אייל נכנס לחדר ויצא משם לבוש בבגד ים, וחולצתו הייתה על הצד המתאים. מכיסו הציץ ארנק. שיערתי שבארנק יש את זוג הכרטיסים שרותם הביאה לו. אכלנו יחדיו ארוחת בוקר קלה שכללה לחם שחור, גבינה לבנה ושתי ביצים קשות, ואחריה לקחתי את ארנקִי שלי ובקבוק מים גדול מהמקרר.
נעלתי את הבית וירדנו במעלית אל עבר החניה. התנעתי את המכונית ונסענו אל הבריכה. מאוד הופתעתי שרותם לא צריכה את מכוניתה לעבודה, שכן עבודתה לא נמצאת במרחק הליכה קצר מהדירה.
"היא אמרה לי שהיא נוסעת עם איזה מישהו," ענה כששאלתי אותה מדוע לא נסעה איתה.
"אתה זוכר עם מי?"
"אמממ," חשב ובמהרה נזכר, "טוני משהו, אולי בוני."
"יוני. קוראים לו יוני," תיקנתי וארשת פני הפכה מדוכדכת מעט.
"אתה מכיר אותו?" שאל אותי אייל.
"כן," עניתי.
"פעם הכרתי אותו, הוא היה חבר שלי," עניתי ושתקתי לכמה שניות.
"אבל עכשיו," המשכתי, "אנחנו כבר לא חברים. מאז החתונה שלו ושל סיגל, ניתקנו קשר."
"אה," אמר אייל בשקט, "למה?"
"אני חושב שהוא הלך לכיוון שלו ואני לכיווני שלי- דרכינו נפרדו," עניתי, "גם לא יוצא לנו להיפגש או לדבר בטלפון. רק לפעמים-לפעמים, כשהוא מתקשר לרותם ואני עונה, אנחנו מדברים מעט."
"ומה איתך?"
"מה איתי?" התפלא.
"הייתה לך חברה לאחרונה?"
"מערכת היחסים האחרונה שלי הסתיימה לפני חודשיים. קראו לה רוני," סיפר אייל, "והיא הייתה מאוד יפה. היה לה שיער ג'ינג'י ארוך ועיניים חומות כהות. היא הייתה די נמוכה, אבל זה לא הפריע לי, וגם נחמדה מאוד."
"אז למה נפרדתם?" התעניינתי.
"התברר לי מחבר טוב שהיא בוגדת בי."
"מסכן. אז נפרדת ממנה?"
"לא. לא יכולתי להיפרד ממנה! רציתי להישאר איתה ולגרום לה לגלות לי שהיא בוגדת בי, ואז.."
"ואז," קטעתי אותו, "היא נפרדה ממך?"
"חכה," אמר, "אחרי שהיא לא גילתה לי במשך שבוע בערך, החלטתי שאני צריך להיפרד ממנה. ואז, היא נפרדה ממני."
"באמת?" צחקתי מעט ומיד השתתקתי כדי לא להעליבו.
"כן. היא הבינה כנראה שאני יודע שהיא בוגדת בי אבל היא לא רצתה לספר לי, אז במקום היא נפרדה ממני."
"וואו, זה סיפור לא פשוט," הודיתי ואחרי שתיקה של כמה שניות שאלתי, "ואחרי שהיא נפרדה ממך, היא המשיכה להיות במערכת יחסים עם האדם השני?"
"אני חושב שכן," ענה. "וזו גם אחת הסיבות שהחלטתי לעבור למרכז. רציתי להתרחק ממנה וממערכות היחסים הלא כל-כך טובות שהיו לי בבאר שבע."
"לא כל-כך טובות?" חשבתי, גבר חתיך כזה, מצחיק, נחמד ומנומס, לא זוכה למערכות יחסים מצליחות ופורחות- הכיצד?
"אז בעצם הגעת לכאן כדי.." התחלתי אך אייל קטע אותי.
"כדי למצוא מישהו, כן," השלים, למרות שהתכוונתי להגיד "אז בעצם הגעת לכאן כדי לפתוח דף חדש בחיים מבחינת יחסים." אבל אני שמח שהוא קטע אותי, כי כך קיבלתי מידע חדש עליו, מידע טרי מהתנור ובעל ערך חשוב מאוד: הוא מחפש מערכת יחסים חדשה. ויותר נכון, הוא מחפש 'מישהו', אבל איך זה הגיוני? הוא לא הומו, הרי הייתה לו חברה ג'ינג'ית יפה, (לפי תיאוריו), אז פתאום הוא עבר לצד השני? האומנם? אני מוכרח לספר על-כך לרותם, היא ודאי תוכל לעזור לי. לא שלה הייתה מערכת יחסים מוצלחת בזמן האחרון, אבל היא אישה ויש לה נקודות מבט שונות משלי. גם אם אספר לה, היא אולי תבין שאייל הומו ותתרחק ממנו- שתי ציפורים במכה אחת!
ë
כך המשכנו לדבר עד שהגענו לקאנטרי.
החניתי את הרכב תחת עץ בחנייה הגדולה של הקאנטרי ויצאנו מהרכב.
אייל הצביע לכיוון הכניסה ואמר, "יש עוד כניסה, אבל השנייה היא כניסת נכים."
"אה," אמרתי בחוסר עניין, "אז אתה מכיר את הקאנטרי?"
"כן, בוודאי. הייתי פה לפני," ענה.
יכול להיות שאייל לא שיקר? הרי הוא מכיר את הקאנטרי די טוב אם הוא יודע לפרט על כניסותיו השונות. יכול להיות שאייל באמת קיבל זוג כרטיסים מרותם ובמקרה הם מיועדים לקאנטרי הזה- לקאנטרי שהוא מכיר? אם כן, אני צריך להודות לרותם על הכרטיסים ואולי על הדרך, גם להכיר את סיוון, שכנראה שבאמת קיימת.
מצד שני, יכול להיות שהכל חלק מהפתרון של רותם ושזוג הכרטיסים נקנו רק לאחר ששוחחו בסלון, ורותם הציעה שנבלה יחדיו.
הכי טוב יהיה אם לא אתן לפרנואידיות שבי לצאת ורק אשמח שאייל קיבל זוג כרטיסים, שהציע לי לבוא איתו לקאנטרי ושעכשיו אנו יחדיו בבילוי-
בילוי שזה עתה התחיל.
עדכון נשלח למנויים!
מה דעתכם על שם הפרק? ומה דעתכם על הפרק עצמו? מחכים להמשך? מחכים לדעת איך "הבילוי שזה עתה התחיל" יימשך? ...
לשם שינוי, אכתוב את דעתי: אני חושב שזהו פרק חשוב מכיוון שבו מתוארת התקרבותם של רועי ואייל בזמן נסיעתם לקאנטרי בהרצליה. בנוסף, בפרק רועי מתקרב אל אייל באופן אחר- באופן הפיזי... חבל שלא חם, נכון?
רציתי להשאיר אתכם במתח ולא לגלות אם רועי ראה את אייל ערום או לא, אלא רק בפרק הבא, אבל בסוף התחרטתי. החלטה נכונה?
החידה מהפוסט הקודם: מצאו משפט בו מוצג השם שמחה אבל לא קשור אליה.
החידה נפתרה רק ע"י Lollypop, כל הכבוד! היא זוכה בלינק ברשימה "בלוגים". והמשפט: "אם אני הייתי יעקב, הייתי משתגע משמחה!"
תוצאות הסקר:
ציפי לבני, "קדימה"- 22%
בנימין נתניהו, "הליכוד"- 66%
אהוד ברק, "העבודה"- 0%
חיים אורון, "מרצ"- 22%
הזוכה הגדול: בנימין נתניהו, "הליכוד"!
פינת ההמלצה על בלוגי סיפורים ממשיכה. והפעם:
שם הבלוג: סיפורים קסומים.
שם הסיפור (הנוכחי): שומר המגדלור.
כותבת הסיפור היא דתיה ציונית בת 19, סטודנטית לאמנות. דפנה כותבת כבר מכיתה א' ויש לה בלוג אישי בישראבלוג. דפנה סיימה שנה של שירות לאומי, ועכשיו היא "מתחילה את החיים האמיתיים," לדבריה.
הסיפור הינו סיפור על שומר המגדלור ועל הצאצאים שלו. הדמויות: מלודי, נכדתו של שומר המגדלור ואחייה למחצה, רובי וסופי. מדי פרק מסופר אודות עלילותיהם.
בסיפור 16 פרקים מופלאים וקסומים, בסיפור שכולו פנטזיה מרגשת שגורמת לכם להיכנס לסיפור ולא לרצות לצאת! מומלץ מאוד!
סיפורים נוספים שכתבה: "ורוניקה מארס", "אני, הסנדקית,והצד הקסום", "כל החיים על רגל אחת".
כל מי שמעוניין בהמלצה על בלוג הסיפורים שלו, נא לשלוח בקשה באימייל או לכתוב בתגובות.
רשימת קוראים קבועים נפתחה! אם אתם רוצים להיות קוראים קבועים, ציינו זאת ואוסיף אתכם אליה בשמחה.
שבוע טוב,
תומר :-)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
