אנונימיות.

 יש לי בעיה עם רגשות.

אני לא מצליחה לחלוק אותן.

אני מרגישה זה לא שאני איזה מוזרה.

פשוט...לא מצליחה לדבר עליהן. אני מסתתרת מאחורי איזה בדיחה.

וזה לרוב קורה איתו.

הוא מנסה הוא באמת מנסה אבל אני מתחמקת. שמתי לב לזה.

לדבר "עלינו" מכניס אותי למצב התגוננות.

וזה קורה גם עם חברות מן הרגשה כזאת שאם אני אדבר על רגשות אני אראה פגיעה ופתטית.

כשאני חושבת על זה העניין הזה פיקשש לי המון דברים בחיים.

אני לא זוכרת את השיחה הרצינית והכנה על הרגשות שלי האחרונה שהתקיימה.

מה שמוזר שדווקא אנשים נפתחים אלי מהר.קל לדבר איתי.

כי על רגשות של אחרים אינלי בעיה לדבר.

אולי משו דפוק בחינוך שלי? /=

זאת בטח בעיה פסיכולוגית אומשו.

שיש את האנשים הסגורים נפשית האלה.

או שזה הגיל.

אבל עובדה שכרגע זאת רק אני לאפחד אחר אין בעיה. בעע עזבו.חפרתי.

***

היום היה חם.

בא לי חורף.