חג שמחח לכולםם!! שתיהיה שנה טובה והתחלות חדשות לכולם....
פרק4:
פתאום בבת אחת קפצנו מבהלה, זה היה הפלאפון שלי.
'אמא הו אמא חבקיני חזק..'
על הצג היה רשום "אמא מחייג אליך".
"כן אמא."
"ג'ס, איפה את מותק?"
"אצל דני. למה קרה משהו?" שאלתי.
"לא, אבל אבא שאל כי הוא רוצה לקחת אותך עכשיו, יום שישי היום."
"טוב, מתי?" שאלתי בייאוש, להתווכח כבר מאוס עלי.
"עכשיו, צאי החוצה". הודיעה לי.
"טוב ביי", אמרתי וניתקתי.
קמתי על הרגלים מושיטה יד לדני שיקום גם הוא."בוא תלווה אותי החוצה יפיוף,"ירדנו למטה חיכינו דקה וכבר אבא שלי הופיע. עליתי על האוטו ונסענו הביתה.
לא עברה שניה וכבר קיבלתי הודעה מדני, 'תהיי בגן שלמה היום ב10 כרגיל'.
שלחתי לו חזרה 'סבבה יפה שלי'.
הגענו הביתה השעה הייתה 15:42 נחתתי על הספא, ועל השנייה הראשונה, נרדמתי.
"עזבו אותי, אני רוצה את המחשב! שהילד הקטן הזה ימות כבר!!" התעוררתי לצלילי הצעקות של אחותי.
"סתיו שלא תעזי לדבר ככה, עכשיו קומי ועופי מכאן!." אבא פקד עליה.
איזה מעולה הריב הזה, ממש כמו שעון מעורר.
התבוננתי בשעון שעל הקיר, השעה הייתה 18:05.
התרוממתי לישיבה, הריב עם אחותי נמשך עד שראיתי אותה יוצאת מחדר המחשב והולכת למטבח.
"תודה שהערת אותי", הודעתי לה צינית.
"בבקשה", אמרה לי עצבנית.
'ורק איתך,
אני מרגיש שזה מושלם,
להיות עוד חלק בעולם שלך,
באהבה שלך'
הצלצול הזה מקפיץ אותי כל פעם מחדש, אני שוקלת להחליף אותו.
על הצג ראיתי "יותי החתיך מחייג אליך".
"יותיייייייייייי" עניתי צוהלת.
"יפה שלי, היום את יוצאת איתנו כן?!"
"כן ברור זאת שאלה בכלל?!" אמרתי כמובן מאליו, ויותם צחק.
"אז במקום הרגיל, בגן שלמה ב10 בערב."
גן שלמה זה גן שכל שישי אנחנו יושבים בו. לגן שלמה המשטרה לא מגיעה, אז אפשר לשתות ולעשן כמה שרק נרצה.
אני לפעמיים שותה. ניסיתי פעם לעשן אבל לא ממש התלהבתי מזה.
"אוקי קבענו מאמי".
"ביי מותק". יותם אמר.
"ביי יפיוף". ניתקתי, ועליתי למעלה.
התבוננתי בשעון השעה הייתה 21:37.
מעולה חשבתי, הדבר האחרון שנשאר לי זה להתלבש, ולרדת למטה לחכות לנוי.
לבשתי סטפלייז לבן, סיקיני שחור ואת נעלי הבובה השחורות שלי.
פיזרתי את שערי הארוך, שמתי עיפרון שחור, קצת בושם,דאודורנט,התבוננתי בפעם האחרונה במראה. וירדתי למטה.
ישבתי בסלון עם משפחתי, כולם במתח מה"אח הגדול" הזה, כולם אומרים שזה משעממם אבל בתכלס כולם פותחים ערוץ 20.
לאור הדפיקות שבדלת ביקשתי מאחי לקום ולפתוח אותה. ביקשתי במבט מתחנן.
"נו ג'ס, את לא רואה שהם באמצע ריב," לי אמר בזמן שתי העיניים שלו דבוקות למסך הטלוויזיה.
"לילוש אתה מלאך שלי, רק אתה אוהב אותי בבית הזה, בבקשה ממך אם אתה אוהב אותי, תפתח לנוי את הדלת." מנסה להחניף לו. הוא בסופו של דבר, קם לכיוון הדלת פתח את הנעול, ואחר כך את הדלת.
בפתח הופיעה נוי.
"שבת שלום,"אמרה בעליזות נפש. כולם החזירו לה שבת שלום.
"חכי שניה, ונסה ועינב באמצע ריב," הודעתי בזמן שכל העיניים של בני משפחתי דבוקים למסך.
"ג'ס יאללה תפסיקי לראות את זה יא מכורה, בואי," אמרה ומשכה אותי בידיים.
"טוב יא מעצבנת. אמא, תגידי לי מה קרה בסוף בניהם."
"טוב ביי, תיהני מותק."
"ביי,"אמרתי לכולם ויצאנו.
"נו אז מה היה בסוף?, אני מקווה שעשית מה שאמרתי לך." נוי שאלה בחשדניות.
"אכן עשיתי את מבוקשתך אמא, ואת לא מתארת לעצמך מה היה."
"תספרי לי ועכשיו!."אמרה בסקרנות.
"אז ככה", אמרתי כאילו אני מתחילה את הסיפור חיי. "לקחנו את תמי ופשוט הרגנו אותה מדגדוגים". אמרתי משועשעת. את נוי זה לא ממש הצחיק, היא העיפה עלי את התיק שלה.
"אאוץ". אמרתי באנחת כאב.
"מגיע לך," אמרה גאה. "אז אני מבינה שלא קרה כלום?," הוסיפה.
"את מבינה נכון," אמרתי וצחקתי.
מיד הגענו לגן שלמה, אמרנו שלום ליותם, לרן, אבי, קורל,תמר, ניקול, אביב, דני ולעוד כמה ילדים.
דני כל הערב התחבק עם איב (אביב), אכשהו הרגשתי שכשהוא מחבק אותה הוא מסתכל עלי.
אביב היא חברה טובה שלי, היא יפה, יש לה שיער שחור גלי, עיניים חומות, היא קצת נמוכה, לא משהו רציני בכלל, אבל כולם מתלהבים במיוחד, מהאופי המאושר שלה, היא תמיד הייתה מלאת אנרגיות.
רן חילק לכולם כוס וודקה עם אשכוליות. לאט לאט כולנו התחלו להשתכר ולצחוק.
"בואו אמת או חובה," הציע יותם. כולם הסכימו פה אחד.
לקחנו את הבקבוק וודקה שסיימנו, והתחלנו לשחק.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: