My Stories Blog

ציוץ הציפורים כבר נשמע בחוץ,

השמש האירה וניסתה לחדור מבין תריסי החלון.

אליסה פקחה את עיניה באיטיות,

'כנראה שנרדמתי...

היא קמה ממיטתה ופנתה אל עבר מכשיר הפלאפון שלה, שהיה מונח על השידה.

"היי אליסה, אני ועוד כמה חבר'ה נפגשים היום בתשע בערב

באיזה פאב אחד, בא לך לבוא איתנו? תעני לי בדחיפות. 3>" גילתה הודעה בתיקיית 'הודעות נכנסות'.

ההודעה הייתה מקובי, ידיד טוב מאוד של אליסה.

"סבבה, אני יגיע. (:" שלחה לו כתשובה.

"יופי, אני אבוא לאסוף אותך בתשע מהבית שלך." שלח מהר.

"אחלה." כתבה לו ועזבה את הפלאפון.

היא פנתה לעבר חדר המדרגות וירדה למטה,

פותחת את הוילונות בתקווה להחדיר קצת אור לבית. 'זהו' חשבה.

"זוהר?!" קראה בקול בניסיון למצוא את אחיה הגדול.

היחסים בין זוהר ואליסה לעולם לא היו טובים, הם היו רבים הרבה

ומתח שרר ביניהם. כמעט שנאה. אבל תמיד היו רגעים קרובים ביניהם,

שדאגו להתחלף לאחרים לאחר כמה דקות.

"זוהר?!?!?!" קראה שוב.

'שוב פעם בטח עם החברות הזונות שלו...' גלגלה את עיניה.

'סך הכל בן 18 וכבר דופק וזורק.' היא לא אהבה את הדרכים של אחיה,

זוהר, במציאת חברות.

זוהר היה נער יפה מאוד, היו לו שיער בלונדיני קצר וזוהר ועיניים כחולות

שהפנטו כל בחורה ובחורה. אי אפשר היה לעולם להחסיר את הפרט שזוהר

היה ממש שרירי וחזק, בזכות זה כל בחורה התאהבה בו.

לעומת זאת, לאליסה היה שיער שטני מאוד בהיר, גובל בבלונדיני, ועיניים ירוקות

גדולות ומקסימות. היא לא אהבה ללכת לפאבים או למועדונים כמו שאחיה אהב,

היא יותר אהבה להישאר בביתה ולהסתגר עם המחשב שלה,

היא גם לא קפצה על כל הזדמנות שהייתה לה למציאת חבר, היא חיכתה ל'אחד',

כפי שכינתה את הבחור שתמצא, 'האחד והיחיד'.

"הו.... זוהר...." נשמעו לפתע קולות אנחה מתוך החדר של זוהר.

צמרמורת עברה בגבה של אליסה. 'הוא שוב מזיין מישהי?!' חשבה.

לא פעם קרו מקרים שזוהר קיים עם נערה יחסי מין ולאחר מכן זרק אותה ועבר לאחרת,

שמועות כאלה עברו בבית ספרם, ובמיוחד בקרב חבריו של זוהר, והבנות היו נזהרות

ומפצירות בעצמן ובחברותיהן שלא להימצא בקרבתו של זוהר,

אך כשהיה חולף לידן וקורץ להן, כאילו שכלן נעלם להן.

אליסה חלפה במהירות על פני הדלת בניסיון להשכיח את המחשבות המגעילות על

מעשיו של זוהר, ופנתה לארון בגדיה, מנסה לבחור מה ללבוש לערב.

בלי מאמץ הוציאה מן הארון טוניקה לבנה עם פרחים בצבעי כתום ואדום התפורים עליה,

ומכנסי טייץ בצבע בורדו, שהבליטו את גזרת רגליה הצרה.

אליסה הכינה את הבגדים על המיטה ופנתה למקלחת,

מתפשטת ופותחת את זרם המים החמים, נותנת להם לשטוף אותה ולחמם אותה...

לאחר שחפפה את שיערה והצליחה להירגע, יצאה מן המקלחת, עטפה את עצמה במגבת,

והתיישבה על מיטתה כשמחשבה הנייד על ברכיה.

'israblog.................' החלה לכתוב שוב את הכתובת שכבר זכרה בעל פה.

"היי שוב!" כתבה בחלון התגובות במהירות.

"יש, התגעגעתי." הגיעה תשובה.

"תגידי, יש מצב את שולחת לי תמונה שלך?" שאל JUST A KID.

"אם אתה מביא לי אחת שלך." ענתה.

"חשבתי שככה תגיבי. אוקיי, את מתחילה."

"בסדר, הנה אחת... היא מלפני שבוע בערך." כתבה ושלחה תמונה שלה,

אחת שהצטלמה בשבילה במועדון יחד עם חברתה כריס.

בתמונה הייתה היא, אליסה, לבושה בשמלת מיני בצבע שחור, ונעלי בובה ירוקות.

שיערה הבהיר היה שופע וחלק, וקו דק בעיפרון שחור מתחת לעיניה הדגיש את הצבע הירוק בהן.

"וואו... את... יפה..." כתב.

"תודה, עכשיו תורך." הקלידה, והרגישה את לחייה שמתחממות.

במהרה נשלחה התמונה, ובה הופיע נער בעל שיער שחור, ספק ארוך ספק קצר,

עם עיניים חומות גדולות. מבנה גופו היה שרירי וחטוב, הוא היה יפה תואר.

"גם אתה נראה... לא רע." כתבה אליסה.

"תודה." כתב.

"טוב... אני חייבת לזוז לי... אז להתראות..." כתבה לאחר שראתה כי השעה היא שמונה.

היא התלבשה והסתרקה, עד שהייתה מוכנה.

בזמן הנותר חזרה על הלפטופ, אל הבלוג, שם ראתה פוסט חדש;

'אני לא יכול להאמין שזה קורה לי.

אף פעם לא האמנתי בדברים כאלה...

אבל עכשיו גיליתי שזה יכול לקרות.

גיליתי לראשונה את הפירוש האמיתי של צמד המילים-

אהבה עיוורת.'