היי היי ושוב פעם היי לכם קוראים נהדרים שלי. 
תדעו לכם שאני ממש לא ציפיתי לתגובות כאלה טובות ומתעניינות כמו שהגבתם לי.
אז אני מאד מודה לכם ואני מקווה שכל מי שהגיב יחזור לכאן יותר מפעמיים. XD
טוב, לעניין- הבטחתי לכם את הפרק הראשון תוך כמה ימים, והבטחות מקיימים, לא?
אז הנה לכם הפרק הראשון בפאנפיק שלי, שקוראים לו- אהבה עיוורת.
-
"....ואחרי זה, הוא כזה אומר לי 'כריס,
את באה לרחבה?' אז אני עו...."
"כריס, באמת שאין לי ראש לסיפורים
שלך כרגע..."
"אבל אליסה! עוד לא הגעתי לחלק
המעניין!!"
"נו... אבל מהר."
אליסה נאנחה, שוקעת בתוך הפוף בחדרה של
כריס.
כריס תמיד הייתה החברה הכי טובה שלה, הן
ממש הפכים שמשלימים אחד את השני.
כריס ואליסה כבר מכירות מכיתה ז', אז נפגשו,
ומאז הן בלתי נפרדות.
בעוד כריס מפטפטת ומספרת לאליסה על
מאורעות אמש, אליסה שקעה במחשבות
על הערב שלה.
"... אז הוא מתחיל לרקוד שם, יחד
איתי, וקארין מסתכלת עלינו רוקדים, וואי...
איזה מבט היה לה בעיניים! היא כל כך
קנאה! מגיע לה! אבל רגע!! נו אליסה את לא איתי!
יופי, בקיצור, אנחנו ממשיכים לרקוד, ואז
המוזיקה מתחלפת לה לסלואו. סלואו! וקארין
כבר מזילה ריר שם... ואז באמצע הסלואו
הוא עושה ת'דבר הכי לא צפוי שיש. נחשי!!!!!!!"
סיפרה כריס בהתלהבות.
"לא יודעת..." אליסה ענתה לה
בחוסר עניין.
"נו! תנחשי!" הפצירה בה כריס.
"אמ... הוא הסתובב והלך אל קארין?"
ניחשה.
"לא! טמבלית! יודעת מה קרה?! הוא נישק
אותי! פאקינג נישק אותי! אותי!!! ולא את
קארין או מיילי! אותי!!!! ועוד טום!!
קולטת?!?!" עיניה של כריס נצצו.
"וואו." פלטה אליסה.
"ומה עכשיו? אתם... זוג?"
שאלה.
"האמת... שאני לא יודעת."
כריס השפילה את מבטה.
"מה לא יודעת?!" התחילה אליסה
לגלות עניין במסופר.
"אמ... בעצם... אחרי הסלואו וכל
זה, אחרי הנשיקה... הוא כזה משך אותי לבר והזמין
לשנינו משקה... בקיצור, כשחזרנו כל אחד
לבית שלו הוא פשוט עשה לי שלום."
גמגמה.
"נו, אז את צריכה לברר!" הפעם
היה תורה של אליסה להפציר בחברתה.
"אני לא יודעת..." חששה כריס.
"קדימה!" דרשה אליסה ודחפה את
הטלפון לתוך ידיה של כריס.
-
'סוף סוף' חשבה אליסה לאחר שנפרדה מכריס
וחזרה לביתה.
היא לקחה את המחשב הנייד שלה והניחה
אותי על ברכיה, עיניה שקועות במסך.
'www.israblog..... נו, תכנס כבר...' חשבה
לעצמה.
הבלוג עלה ואליסה החלה לקרוא את הכתוב.
"היי." הקלידה בחלון התגובות
לאחר שגמרה לקרוא את הפוסט.
לאחר כמה דקות הגיעה התשובה-
"היי אליסה! אני רואה שחזרת!"
"כן, הבטחתי לחזור. :]" שלחה
במהירות וחיוך התפשט על פניה.
"נו, אז... איך עבר עלייך היום?"
"בסדר. מה איתך?"
"אני שמח שהכל בסדר. גם אצלי זה
ככה. את יודעת, חיים רגילים." ענה.
"כן, חחח. אז תגיד, מתי תגיד לי את
השם שלך?" הסתקרנה.
כבר מאז שהתכתבו לראשונה אליסה החלה
להסתקרן ולנסות לגלות את שמו של ידידה החדש.
"עניתי לך כבר, ואני לא אשנה את
דעתי!" עמד על דעתו הנער שנודע בכינויו- JUST A KID.
"נו, בבקשה! אולי בן? ביל? אמ... אולי
ג'ורג'? ו... מה עם מתן?" ניחשה.
"לא, לא, לא, ולא." הגיעה התשובה.
"אז מתי אדע?" התאכזבה אליסה.
"בבוא הזמן, אגלה לך." רשם,
ואליסה סגרה את הלפטופ ונשכבה על מיטתה,
מתמתחת ונאנחת.
-
נו, איך יצא לדעתכם?
לדעתי יצא ממש טוב.
אם יש משהו שמפריע לכם בפרק,
הערה או משהו כזה?
תגובות תגובות תגובות *גבותגבות*
אני מחכה. 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
הכותבת של ישרא