'רק עוד כמה צעדים, אני אהיה בטוחה'. והיא ממשיכה ללכת. ההחלטה לצאת לדרך בלתי מוכרת לאחר שהות ארוכה יותר מידי במקום סגור, ששימש לה כחומת הגנה מפני העולם שבחוץ, לא הייתה פשוטה. אבל היא יצאה. והיא הולכת בדרך שנראה שבכל צעד וצעד נהיית יותר ויותר צרה, וככל שמתקרבים לסוף הכל נראה יותר חשוך, וכלל שמתרחקים מההתחלה היא נראה יותר ויותר קטנה ומצטמצמת לאיטה כמו אישון מסונוור, עד שפתאום הכניסה נעלמה, ואין דרך חזרה. מפה כבר אין דרך חזרה. היא פשוט תמשיך, צעד אחר צעד, פסיעה אחר פסיעה, ולא תביט לאחור, כי ההחלטה כבר נתקבלה. הדבר היחידי שיכול היה למנוע אותה מלהמשיך הוא המחשבה על צומת דרכים שהיא עלולה להקלע לתוכו, כמאזניים בלתי מאוזנים הייתה מתנדנדת בין כל החלטה שהיה עליה לקבל, ולבסוף תמיד הגיעה למסקנה שבחרה לא נכון. שוב. ושוב. ושוב. עכשיו היא מוקפת בשחור והולכת לשום-מקום, והיא כבר יכולה לראות את הצומת הזו שכה ניסתה להמנע ממנה מתקרב. ופתאום לצידי השביל נובטים במהירות עשרות עשבים שוטים, שהיא קוראת להם חרטות, חסרונות ומגרעות, אשר עוטפים את רגליה בנסיונות לשבות אותה לעצמם ולא מרפים, כי הם כל כך רוצים אותה, שתהיה שלהם, כעבד לגחמותיהם הארורות. כן, היא מתנגדת, והפעם לשם שינוי בהצלחה, והצעדים הופכים לדילוגים מהירים, ושום עשב שוטה לא יתפוס אותה עכשיו. 'מאיפה האומץ הזה נחת עליי?'. במהירות מעבר למצופה נתגלות לפניה שתי דרכים סתורות, וההחלטה בידיה. ושוב במהירות מעבר למצופה, היא בוחרת באחת מהן וממשיכה בדילוג עליז. אפילו את עצמה היא מפתיעה, אבל כבר נמאס לה לחשב כל צעד, ונמאס לה לחשוב יותר מידי על מה יכול לקרות. והיא מחליטה פשוט לחיות. להמשיך בשביל החיים האפרורי שלה, ולחיות.

דילוג, ועוד דילוג, ועוד אחת. עשרות, מאות, אלפים. ולבסוף היא הגיעה לאותו מקום כמו תמיד. שטח ירוק-ירוק, נקי-נקי, וטהור-טהור, שנפרש על גבי האדמה ככרית ענקית עטופה בציפית ירוקה בוהקת. היא פשוט רוצה לרוץ בין כל הירוק, להתעטף בין הירוק, לאוויר, לאדמה. לנוח. אך כל הירוק הזה לפתע מצטמצם-מצטמצם לאישון דיי קטן שנוצץ בקרני שמש שפורצות מבעד לוילון מוסת. והאישון הזה סורק עצמו, ואת שאר הגוף, והוא ירוק יותר מתמיד. והיא מבולבלת, ודואגת, וחושבת. ולבסוף;

"אני שונאת אותך." הוא זורקת לאוויר, ומשאירה את בבואתה של המפלצת ירוקת העניים, שהיא מעיזה לקרוא לה הקנאה, במראה.

כמה אירוני שיש לי עיניים ירוקות.

שבת שלום.