~ככה זה כשחיים בבועה~

אז..רציתם?קיבלתם![:

-אגב,יש מצב שאני אעדכן עוד פרק היום,כי אני חולה,וממש משעמם לי..-

פרק חמישי-

הפלאפון של לוסי צילצל בדיוק בשעה שבע,וכאשר היא ענתה,מיכל התחילה לדבר במהירות,במשך רבע שעה לוסי שתקה והקשיבה לכל מילה של מיכל..לבסוף מיכל ניתקה,לוסי הייתה מופתעת מההתנהגות של מיכל,אך המשיכה בסידוריה.

היא לקחה את מכנס הגי'נס השחור שלה,וחולצת טי לבנה עם קישקושים ונכנסה למקלחת.

-מהצד של נדב-

הסתכלתי על השעון במחשב,השעה הייתה כבר רבע לשמונה,אולי כדי שאלך להתקלח? חשב לעצמו נדב..

בזמן שנדב נכנס להתקלח,אחיו חזר הביתה..

"היי זיו,מה אתה עושה בבית?"שאל נדב את אחיו הגדול זיו.

"הו,אתה בבית,רק רציתי לשאול אם אני יכול להלוות ממך 100 שקל?"אמר אחיו.

"הא ברור"נדב הלך לחדרו והוציא שטר של 100 שקלים מארנקו.."הנה קח,מה שוב לוקח אותה לארוחת ערב?"שאל נדב בחיוך.

"כן,אני כ''כ אוהב אותה,בכל מקרה,תודה על הכסף,ושמעתי על ההתנחלות הקטנה,שלא תהרסו את הבית כע?"אמר זיו,ולא חיכה לתשובה וקול טריקה נשמע מהסלון..

נדב נכנס למקלחת,בשעה שמונה ועשרים הוא היה מוכן,הוא לבש ג'ינס רחב,חולצת טי בצבע כחול כהה,וסידר את שיערו עם ג'ל.

-מהצד של לוסי-

"..הייתי רוצה,ממש הייתי רוצה שנשחק אמת או חובה,ויתנו לי חובה לנשק אותך,לנשק את השפתיים המקסימות שלך..התלבשתי הכי יפה,והשקעתי מעל ומעבר לתמיד,רק בשבילך,נסיך חלומותי.."כתבה לוסי ביומנה,ורצה לפתוח את הדלת למיכל.

"היי יפה"אמרה מיכל והתנפלה על לוסי בחיבוקים.."וואי,ממש השקעת,את נראת מושלם!"

"את באמת חושבת?"אמרה לוסי בהיסוס רב.

"ברור,תקשיבי אחי מסיע אותנו סבבה?" אמרה והלכה להזמין את המעלית.

"אין בעיה,רק שלא יתחיל איתי שוב"אמרה לוסי ונאנחה.

כעבור נסיעה שלקחה 10 דקות,והרבה דיבורים משעממים,הן נכנסו לביתו של נדב,הכל היה כ''כ יפה,ומוזיקה רועשת נשמעה ממערכת הסטריאו שעמדה בסוף הסלון.

"היי בננות,אתן נראות ממש יפה"אמר נדב ללוסי ומיכל כאשר נתקל בטעות בהן.

"תודה"אמרה לוסי והסמיקה,"כן תודה,רק שאני נראת זוועה לעומתה" ענתה לו מיכל.

ונדב ידע שמיכל צודקת,הוא הציע להן שתייה,והן לכו לשבת על הספה הלבנה.

-מהצד של נדב-

נדב הלך למטבח כדי להביא ללוסי ומיכל שתייה,בדרכו חזרה אליהן,נתקל בטעות בשני,וכל השתייה נשפכה עליה..

"חתיכת מפגר,תראה מה עשית לשמלה שלי!"צעקה שני צרחה מחרישת אוזניים.

"וואי סורי שני,לא ראיתי אותך"אמר נדבר עם חיוך על פניו.

"מה אתה צוחק?"אמרה ובאותה שנייה הרגיש נדב סטירה כואבת על לחיו.

"היי בנות,הנה השתייה שלכן",אמר אחרי שחזר למטבח להביא עוד שתייה..

"האמ,תודה..אתה בסדר?שמעתי שהכאפות של שני ממש כואבות"אמרה לוסי עם מבט מפוחד על פניה.

"כן,כבר התרגלתי,זה כבר לא כואב,תגידי לוסי,יש מצב שאנחנו עולים שנייה לחדר שלי?אני צריך לדבר איתך על משהו"שאל נדב את לוסי.

"האמ ברור"אמרה והרגישה כ''כ מאושרת בפנים,אך לא רצתה להראות זאת.

איך?אהבתם?אהבתן?D:

-♥-