~ככה זה כשחיים בבועה~

-מהיומיום-

אני ויולקה יצאנו לקניות[:

ודני הצטרף,מסכן הילד^^

קיצר,קניתי........איפור~!*סגידה*

קיצר,כתבתי משהו,הוא לא אמיתי,או שכן?

ביוש3>

"אני יהיה לי אש מאנשים קרים"

איך אפשר להיות אש?

במיוחד שמסביבך יש אנשים,מלאי גועל,ומחשבות חסרות משמעות.

אבל כבר הבנתי משהו,כולם ככה,תחשבו על זה.

תמיד יהיה רע,ורע,ורע.

וגם כשיהיה טוב,יהיה רע.

וזה כבר חלק מאד מרכזי בחיים שלי,לבכות.

אני יודעת שאף אחד מכם,לא באמת שווה את הדמעות שלי,אבל אני אמשיך לבכות.

אני מנחשת שאני כבר אוהבת לבכות,זה מפגר אני יודעת.

אני בוכה כי אני אוהבת אותך.

אני בוכה שאני לא יכולה לראות אותך.

אני בוכה על זה שאף אחד לא באמת ישב איתי,ויקשיב לי.

והרבה מכם אומרים:"נו ספרי ספרי"

אבל זה רק כי משעמם לכם באותו הרגע.

אף אחד מכם לא באמת יבוא אליי,להפתיע אותי.

מן ביקור פתע כזה..כזה שיעלה לי חיוך על הפנים.

אף אחד מכם לא באמת יזמין אותי עליו.

כי מה אתם צריכים אותי?באמת מה..

אני גם אוהבת לבכות בגשם,ללכת ברחוב,ופשוט לבכות.

להאזין למוסיקה עצובה,ולבכות.

כי אף אחד לא ישמע,אף אחד לא יראה.

כי הגשם שוטף,שוטף כל טיפת רוע.

"אני שייכת לעולם שלך כבר שנים רבות,גדלתי איתך.

ואז עזבת אותי,ועכשיו?אתה אפילו לא זוכר אותי."