~ככה זה כשחיים בבועה~

הרבה אנשים אומרים לי שנה טובה,ואז עולה בי השאלה,כולנו יודעים שבשנה הזאת ימותו אנשים בכל 365 הימים הבאים.

ויהיו מקרי אונס,וחטיפה.

והרבה גנבות,וקללות ולבבות שבורים.

אז תסבירו לי איך?

איך זאת הולכת להיות שנה טובה?

בגלל שזאת המסורת להגיד את שני המילים שביחד,הן חסרות תוכן לחלוטין?

רובנו נפגע לא פעם השנה,נאבד משהו יקר,או אפילו מישהו.

ביום אחד,ישברו יותר מ-100 כוסות או צלחות.

לחלקנו תשבר מראה,נראה חתול שחור עובר דרך הכביש,ועוד המון אמונות טפלות אחרות.

ומצד שני?

אולי תקבלו את שיחת הטלפון החשובה של חייכם,אבל,כנראה גם המרה ביותר.

כל פירורי הלחם שנערמים השנה,השקיות,ושאר דברי זבל,אשר ישפיעו לרעה על כדור הארץ.

אולי הבאנדם שאתה הכי אוהבים יצע לכם להיות ביחד,ובסוף ימצא איזה זונה עם חזה גדול,ואת תישארי מרירה ולא רק עד סוף השנה,

תחשבו על..

לכמה אנשים אמרתם שנה טובה,בלי לדעת מי הם?מה הם?

מה הם מרגישים,ואיך הם חיים.

"כסף זה חומרני,אהבה זה כאב,אז תספקו באמת,ותסבלו כל סבל"

שמעתי את זה איפשהוא,אני אפילו לא יודעת איפה.

היום יצא לי לחשוב על המפשט הזה,כל כך נכון וכואב.

אז שנה טובה לכם אנשים,מקווה שהבנתם את כוונתי.

וחלקכם לא הבנתם,אני בכלל לא מדברת על החג,והשנה החדשה,זה משהו יותר עמוק,

המילים הן ביטוי,לא דווקא הכוונה הפשוטה שלהן זה מה שהתכוונתי עליו.

"החיוך שלך,הוא קר,כמו קרח,העיינים שלך,קפואות..ילדה החזיקי חזק,אני בא"

המילים האחרונות ששמעתי ממנו,ואז?לא עוד.

עייניו נעצמו בשקט,ידי על ליבו שכבר הפסיק לפעום.

זאת אני,הטיפשה,שגרמתי לו לזה..איבוד שליטה,פריקת כעסים,הכל עליי.

ואני לא באמת הקשבתי,רק הנהנתי בנימוס,ופתאום כידי מתחילה לכתוב,אני מגלה את הסיפורים שלו,

עד כמה שהיה קשה בגלל הריבים של הוריו,וסבא מת.

לא יודעת למה,לא יודעת איך,מאז שהוא נעלם,עזב,פשוט עלה למעלה.

אני מרגישה חסרת אונים לגמרי,הוא לא משגיח עליי,כי נו באמת הוא יודע שלא הקשבתי,לא ידעת.

אבל מצד שני הוא לא יתן לשומדבר לקרות לי,הרי..מזה באמת יעזור לו שהוא שוב יפגוש אותי?

ואז פקחתי את עייני,וראיתי אור כל כך חזק,כל כך בהיר,כל כך לא ממשי.

זה היית אתה,אמרת לי להיזהר,ונזהרתי.

עכשיו אחרי 4 שנים,אני מבינה אותך,כל מילה שאמרתי לי רשומה על דף שנמצא בקופסא שלך,או שלי,איך שתרצה.

-אני מקווה שאהבתם,אשמח לתגובות.-