בהתחלה כתבתי בשם בדוי.. קראתי לעצמי נועם...
וגם אמרתי שאני בן..
אז לא.. אני בת.. וקוראים לי נועה..
ואם לא הבנתם..[ואני יודעת שהבנתם] אז ערכתי..
שלום לכל הקוראים שלי..
אני לא יודעת בדיוק למה עשיתי בלוג
אולי כי היה לי משעמם
לא חשוב
בכל מקרה
אני אכתוב פה..
מקווה שלטווח הארוך
ולא רק ליום או שבוע כמו שעשיתי בפעמים הקודמות שפתחתי בלוגים...
אני אשמח לשמוע תגובות
על נושאים שאכתוב
קטעים, שירים, וסתם על הרגשות שלי...
נכון לעכשיו..
אני אספר לכם קצת על עצמי..
הייתי מאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי כשנה וחצי
המחלה שלי מוגדרת כדיכאון פסיכוטי[דיכאון קליני[מז'ורי] שמלווה בהפרעות בחשיבה כגון מחשבות שווא[דלוזיות]
אני לוקח תרופות
פריזמה[או אם אתם רוצים לקרוא לה בשם אחר אז זה פרוזק] שהיא להרמת מצב הרוח[או אם אתם רוצים לקרוא לה ככה.. היא עושה אותך בהיי!][נוגד דיכאון]
ריספרדל..[עוד תרופה שאני לוקח] היא לארגון המחשבות[אנטי פסיכוטי]
בהתחלה המצב שלי במחלקה הוגדר כפסיכוטי.. אך לא היו בטוחים.. ההבחנה שלי הייתה סכיזופרניה אך שינו לי אותה עקב כל מיני גורמים.
לפני כשבוע גמרתי לקרוא את הספר דור הפרוזק.. כותבת איתו אישה צעירה על גיל העשרה שלה ועד לאוניברסיטה.. אליזבת וורצל.. וזה על סיפור אמיתי.. סיפור חייה... אני מאוד מאוד התרשמתי מהספר הוא כתוב מאוד מאוד יפה!!! ואני ממליצה לכם לקרוא אותו...! בחום...
עוד קצת עליי...
אני בת עוד מעט 16 אני מתה על מוזיקה.. יש לי חבר.. אני מתמודדת עם דיכאון כל יום..[ופה אני אספר לכם על איך שאני מתמודדת איתו(הפריזמה לא ממש עוזרת לי...)
בתחילת השנה עברתי לפנימייה במרכז.. אני לא מתה עליה.. למרות שהחבר שלי שם.. [למרות שגם איתו יש סיבוכים...] לא חשוב.. אבל.. בינתיים... אני כותב לי שירים פה ושם.. בזמן האחרון קצת יותר.. והם מאוד מבטאים את הרגשות שלי[כמובן שאני ישים פה קטעים..] אני אוהב את הזמר אביב גפן[או אם אתם רוצים לקרוא לו: אביב ההומו אביב הבן זונה(אני מרשה לכם)]
זהו לבינתיים
מקווה שתשמחו לשמוע על החיים שלי
נועה