the_everlasting
|
 כינוי:
the_everlasting בת: 32 ICQ: 450765749  תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2010
הילדה שהייתי.
וואו, איזה נושא חם ישרא הביא לנו לסופ"ש - "מכתב לילד שהייתי". ננסה!
אז... שלום לך.. ילדה שהייתי. האמת, את אף פעם לא עזבת אותי, למרות כל ה"שיפוצים" שעשיתי לך - עדיין נישאר בי חלק ממך.
הילדות שלי לא הייתה מי_יודע_מה מאושרת אבל אני לא מתלוננת. כל הסובבים ניסו לעשות אותה כמה שיותר טובה. ותודה לכם על כך. חינכו אותך להיות ילדה ביישנית, מנומסת... סוג של ליידי.
בהתחלה זה היה ברור מעליו, כולם היו מתפלאים "הוו, איזו ילדה קטנה וחמודה", "הוו, איזו מנומסת" וכו'. בולשיט!
בגלל הביישנות וחוסר ביטחון שפיתחו בך בילדות - חצי מהנעורים התבזבזו לך בישיבה בבית.
אך מצד שני, היו גם יתרונות. זה פיתח בך אישיות. כן, כמה שזה נישמע אבסורדי אבל דווקא באותם ימים, בהם כל החיים הסתכמו במערכת מצומצמת מאוד כמו בית ספר-בית-בית ספר-בית, דווקא אז התחילה להתפתח בך אישיות. אולי דווקא בגלל זה שבגיל בו הכי קל להסחף אחרי העדר את היית יושבת בבית ולא מסתובבת כמו כולם בחבורות שכל החייפ שלהם מסתכמים בסיגריות-וודקה, לכן אין לך את הדברים האלה ואני אפילו לא רוצה אותם. זה מגעיל אותי. דוחה. וכמה שניסו לפתות אותי- לא הצליחו.
אני שמחה לדעת, שאני אף פעם לא אחזור להיות את, ילדה שהייתי. בשלב כלשהו לקחתי אותך והצלחתי לתקן כמעט כל מה שהפריע לי. עכשיו אני נערה גדולה, חזקה, בוגרת. אני יודעת מה אני רוצה ולא נותנת לאף אחד לדרוך עליי.
אבל יש דברים אותם את מסרבת לתת לי לסלק, אולי כי את חושבת שאם אתפטר מהם-אתפטר גם ממך. אבל זה לא נכון. נתת לי הרבה דברים טובים, ואת תמיד תשארי איתם. והדברים הרעים-יבוא יום ואני אסלק אותם מהחיים שלי, גם אם את רוצה או לא.
בסופו של דבר, את חלק ממני, את נתת לי את הבסיס לבניית האני שלי... ואני אוהבת את האני שלי. אם לא את-לא הייתי מי שאני עכשיו. אז תודה לך!. גם על הטוב וגם על הרע- זה עושה אותי חזקה יותר.
אני תמיד תשארי איתי.
להתראות.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
