סוף סוף, עבר יום שבו אני לא מוטרדת מדברים שאני לא מרגישה לחוצה. הגעתי למצב שרוב היום העסקתי את עצמי ולא דיברתי ממש הרבה בצורה מוגזמת עם אנשים כמו שאני בד"כ. היה לי אפילו קשה לשמוע היום את ידיד שלי שמדבר הרבה כאילו שמו לי מראה מול העיינים. כמו שאומרים בכל בעיה בשביל לפתור אותה קודם צריך להכיר בה, אני מודעת לעצמי ומכירה בה, הרצון לטפל בזה ברגע שקלטתי שזה עושה לי ולסובבים אותי רע גדול , ככה שאני צופה רק לטוב!
זו היתה ממש חוייה לעבור יום בלי להיות לחוצה על מה יהיה גורל של דברים, של העולם. סוף סוף ראיתי מה יש עכשיו ולא מה יהיה או משהו בפנטזיה שהופכת לסיוט. התחלתי לנחות לקרקע ולראות שאני רק מאמללת את עצמי עם המחשבות המיותרות האלה,כל הלחץ הזה והניסיון להוכיח מישהו, להושיע משהו שבעצם הבן אדם שהיה הכי צריך עזרה זו אני, עזרה של לצאת מכל החרא הזה של לדאוג לכולם יתר על המידה, של לשפוט את עצמי אם חלילה טעיתי במשהו אפילו הכי קטן. סוף סוף פשוט לחיות ולהספיק יותר דברים. חוץ מזה, שגם לאנשים עכשיו יהיה יותר נעים לדבר איתי ולא יעשה להם כאב ראש. תאמת שאנשים לא ממש העירו לי על זה, שוב מגעילה אותי הצביעות, רק בן אדם אחד היה מוכן להגיד לי את זה בפרצוף! אבל לא בגללו קלטתי את זה גם אני וגם הקרוביים אליי ראו שמה שעובר עליי לא טוב ומוגזמם עם כל הדרמות.
אני עוברת תהליך של שינוי לטובה והכל ניראה רק בסימן עלייה! אני גאה בעצמי שאני מצליחה להשתנות בזה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
