שמתם לב שבנים הם הדבר הכי מעצבן בגיל הזה?
אני לא יודעת אם אני מאוהבת, אני לא יודעת אם לצחוק או לבכות מתוך פאתטיות, וכל החרא הזה של הריגושים בכלל לא מתאים לי.
אני מתכוונת, אני יכולה להיות ממש רומנטית אם אני רוצה אבל לדבר על הרגשות?
אני יכולה לנסות אבל אני לא אהיה אחראית לזה אם תתפגרו בדרך זו או אחרת.
הרבה זמן לא הייתי פה, אולי בגלל שקילקלתי את כל המחשבים בבית [אינטרנט] איך אני תמיד יוצאת גאון?
אמא שלי כבר מתחילה לכעוס ומאיימת עלי שאני צריכה לשלם לה ברגע שיהיה לי. (כאילו שאני באמת הולכת לעשות את זה) ואז היא אמרה שאני שוברת הכל בבית. כמו הפעם שלא היה לי מפתח ונכנסתי דרך החלון ובטעות שברתי את התריסים, אמרתי לה מתוך הגיון בלבד שהתריסים מתפוררים. ואז היא התחילה למלמל דברים, או הפעם שעשיתי בייביסטר לילד אחד והוא זרק כרית ושבר כד, אני נשבעת שהוא ערמומי יותר ממה שהוא נראה.
היינו בטיול, בימי שלישי וחמישי, התגברתי על הדחף שלי לזרוק קוטרים לתהום, התגברתי על הדחף גם לבעוט במדריכה המחורבנת.
אבל היה סבבה יחסית, כל הדרך חזרה התווכחתי עם הדר איך אומרים מוקשים ואיך הם נראים ואז חיפשנו פרה שהתפוצצה.
17.11.2008 -
היום, מצאתי את עצמי בוכה בלי סיבה. אבל זה ממש שיפר לי את ההרגשה הזה של הריקנות.
זה יכול לשגע אותי עד שאני צורחת, ובדרך כלל אני לא צורחת (הפעם האחרונה שצרחתי איבדתי את הקול.)
מרוב שיעמום התחלתי לצלם את הקלמר של אביה שלמרבה הפלא דומה לקקי של פרה, כל השיעור בהיתי בו ואז בהפסקה, אני לא רוצה להגיד שמות (ציונה) נתנה לי סתירה בגלל שבהיתי בנתי וחפרתי לה שהוא חתיך, וזה נכון, פשוט אין לה טעם.
היא מעדיפה את כריס בראון, וחופרת עליו, אמרתי לה שזה לא פייר כי אם הייתי נותנת לה סתירה כל פעם שהיא חופרת על כריס בראון היה לה קעקוע בצורת היד שלי על הלחי ואז אמרתי שהאהבה מעוורת אותי.
ואז היא אמרה שאני חופרת, וחזרתי לחפור לה על נתי כי הוא באמת חתיך, הוא בדיוק עשה סיבובי ריצה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
