אני פשוט מאושרת כרגע.
אז בסדר, יש לי קטעים שאני עצובה ועצבנית, אבל הם עוברים מהר.
וכן, אני באמת מאושרת.
למרות שלא הכל מושלם וטוב, אני מאושרת.
כי אני לא צריכה שהכל יהיה מושלם בשביל שאני אהיה שמחה, ועכשיו אני יודעת את זה.
למדתי הרבה דברים בתקופה האחרונה, על עצמי ועל איך שאני תופסת את החיים.
והשתנתי, ולא מעט.
אני לא אותה ילדה עצובה ודיכאונית שהייתי שנה שעברה,
אני בכלל לא אותה אחת.
אני אחרת. אני שונה.
ואני אוהבת את זה.
כי זה עושה לי טוב וזה מה שחשוב.
מדהים לראות איך תפיסת חיים פשוטה יכולה לשנות אדם בצורה כזאת משמעותית.
אני רבה עם ההורים שלי הרבה.
אני לא מדברת עם האח הגדול שלי.
אני תמיד רבה עם האח הקטן שלי.
אין לי חברה הכי טובה.
בכלל אין לי הרבה חברות.
אני לא יודעת מי החברים שלי.
אני לא מסוגלת לבטוח באנשים.
אנשים מדברים עלי, והרבה.
לא בטוח שרק דברים טובים.
אני מסוגלת למצוא את עצמי לבד בשניות.
ושניות אחרי זה להיות עם אנשים.
אני לא יודעת על מי לסמוך.
אני לא יודעת את מי להגדיר כחבר/ה.
אני מסוגלת להרוס את הכל בשניות.
אני לא מאמינה בעצמי וביכולות שלי.
אין לי ביטחון בעצמי.
אני בטוחה שאני הדבר הכי גרוע עלי אדמות.
כנ"ל לגבי הדבר הכי מכוער.
וחסר כישרון.
ומטומטם.
אבל בכל זאת, אני מאושרת.
כי אני לא מסתכלת על הדברים הרעים שפה כדברים רעים.
אלה כפשוט דברים.
אני מסתכלת על הדברים הטובים, ונהנית מהם.
אני מקבלת את החיים כמו שהם.
אני יודעת לכל דבר יש סיבה.
ואני מחפשת את הסיבות. הטובות.
אני עושה הכל כדי להישאר שמחה.
אני מנסה להשאיר את החיוך על הפנים גם במצבים קצת פחות טובים.
אני פשוט שמחה.
וזה מה שחשוב.
כי כשאני שמחה טוב לי.
ואני רוצה שיהיה לי טוב. מאוד.