אסון אקולוגי – תברואתי חסר תקדים בגליל המערבי

א.  בשנים האחרונות הפכו רוב שמורות הטבע בצפון הארץ לאתרים בתשלום. בגליל המערבי נותרו מספר נחלים יפיפיים שאינם בתשלום – נחלי שרך – בצת ונחל כזיב הם מהיפים שבהם. מטבע הדברים, תנועת המטיילים באזורים אלו הפכה לתנועת המונים שטרם נראתה כמוה בארץ.

חניוני קק"ל: "פארק גורן" וחניון "שרך" הפכו למחראה אחת גדולה. השירותים נעולים תדיר בחניון "המצפור" ובחניונים "החרוב" ו"הזיתים" לא קיימים שירותים כלל ומאחורי כל שיח נמצאת "ערמה". סיור קצר ברחבי הפארק מביא למסקנה כי הכמויות הן בלתי נתפסות כמעט. בחניון "שרך" [חרבת דנעילה] אשר מעבר לכביש 899 ישנם מבני שירותים חדשים לחלוטין אשר אינם פתוחים לקהל והמצב מסביב קשה אף יותר מחניון גורן.

אם תרדו לנחלי שרך – בצת, [שמורת טבע באחריות רשות הטבע והגנים] תגלו שבמפגש הנחלים היפים בארץ ובין האחרונים שנותרו בעולם משתרע בית שימוש ענק על פני כחצי קילומטר של נחל. מסלול הנחל עצמו נקי מלכלוך [עובדי הרשות מנקים] אך צואת סוסים מכסה כל שעל. כנראה שחוות טיולי סוסים שנמצאת באזור מקיימת טיולים בנחל ללא שקית לאיסוף גללי הסוסים.

במשך שהותי במקום גיליתי כי המערכת האקולוגית קרסה לחלוטין. את החרקים ודיירי החורש הטבעי החליפו המוני אוכלי נבלות וחרקים הניזונים מצואה ואשפה – זבובים ללא סוף, צרעות, נמלים רוחשות ותנים. את רחשי החורש האהובים עלי החליף זמזום של מוות. אמא אדמה נאנסה ואלה פירות הבאושים.

ב.  ייתכן ואיחרנו כבר את המועד בגליל המערבי אך המצב דומה באזורים רבים אחרים בארץ. איפה מחרבנים המטיילים ברמת הגולן? גם בחופי השרון עמוסי הזבל קיימת קריסה. חוק היטל הטמנת הזבל גרם להצטברות פסולת בניין בהיקף שלא הכרנו ובמקומות חדשים רבים מספור בכל רחבי הארץ. מכשול ההפרדה מונע מרבים מאתנו לראות מה נעשה בשטחים. מותר להניח שהמצב שם גרוע פי כמה.

מערכת אקולוגית יכולה לקרוס בפתאומיות וללא אזהרה מוקדמת – אין ולא תהיה "הזדמנות אחרונה לתקן". כנראה שחצינו את הגבול והמעמסה שהעמסנו על הטבע בארץ גרמה לקריסתו. האם נגיע למחזור הפסולת שלנו רק לאחר שנהרוס הכול? ההיגיון אומר שזה מה שיקרה. האם לא יהיה טבע כלל? – תהליך ההרס וההתעללות בטבע אינו הפיך. הטבע מורכב מדי עבורנו, לכל היותר נוכל לנסות לשקם ולהחזיר את הטבע למקום – מקסימום כמו פארק מקורות הירקון העלוב של קק"ל.

ג.  דרום לבנון היא "תמונת מראה" של הגליל העליון, המשך של אותו אזור גיאוגרפי. במקום אין דין ודיין ואיש הישר בעיניו יעשה. התוצאה היא שממה, אין עצים, בעלי חיים או בעלי כנף. ישראל היא למעשה "אי" של שמירת טבע בלב אזור עוין טבע. האי הזה שוקע בים. מבחינה עולמית, אזור הגידול ה"ים תיכוני" נמצא בסכנת כליה העולה לאין ערוך על הסכנה בה יערות הגשם נמצאים. החורש הים תיכוני הולך ונעלם ואיתו מגוון בעלי החיים העצום בו.

לאוהבי הטבע ולאוהבי האדם נותר כמעט רק לבכות.

 מפת האתר: http://www.kkl.org.il/kkl/hebrew/nosim_ikaryim/yeharot/parkimveyearot/north/gorenmap1.jpg