היי, זה שוב אני (כמה מפתיע)
היום היה יום די טוב דווקא...
בבצפר הלך בסדר.
ניר אתמול הבין מה הוא עשה לא בסדר, ביקש סליחה וסלחתי לו.
אבל ניב כנראה לא שם לב שאני כועס.
הוא בא היום רגיל.
התכוונתי להתעלם ממנו אבל משהו באיש הזה גורם לכך שאני פשוט לא יכול לכעוס עליו
אפילו כשאנחנו רבים אחד עם השני אני צוחק
אז נראה לי שסלחתי לו
הוא גם לא ירד עלי לבד אז נפתרה הבעיה.
אמיר (הילד הילדותי שניב נגרר אחריו) המשיך כמובן להציק לי כרגיל.
בגלל שהוא אידיוט וילד קטן.
הוא צוחק מדברים מטומטמים, יורד על ילדים, ונהנה מלגנוב ולהציק.
הוא נכנס לכיתה שלי לקחת את התיק שלי.
לקחתי את התיק ממנו ושמתי אותו שוב במקום שלי.
הוא שוב בא לקחת אותו אז תפסתי אותו, חנקתי אותו והסברתי לו
שהוא חייב להתבגר
הוא חייב להפנים שהוא גדול ולהפסיק להתנהג כמו ילד קטן.
הרגשתי עצבים בוערים בי וצעקתי עליו.
שחררתי אותו והוא הלך בטענה ש"אני אראה מה זה" (דיביל).
יותר לא קרה כלום באותו היום עם הדיביל הזה.
כולם אמרו לי להירגע אבל די נרגעתי.
בבית היה נחמד. סוף סוף הגיעו המנורות של אמא.
איך שהגעתי הביתה אני שמעתי את כל המשפחה בסלון צוחקים וצוהלים
ויש ידעתי במה מדובר.
נכנסתי וראיתי את המנורות ופרצתי ב"קולולו" אפילו שאני אשכנזי.
לא יודע למה, אני פשוט אימצתי את זה בתור מין בדיחה...
אמא כל היום התרוצצה לסדר, לנקות ולדאוג למנורות.
היה יום הורים והמורה החמודה שלי אמרה רק דברים טובים
ושאני אשתפר במה שהתקלקלתי קצת...
אבא שלי אמר לה שאני רוצה ללכת לישיבה ולא יקבלו אותי עם 71 בביולוגיה...
איזה שטותניק הוא חחח
אחר כך הם אמרו לי לצאת ודיברו בינם
אימא אמרה שאבא שאל את טלי איך אני
טלי אמרה לו שאני בסדר גמור, שיש אווירה טובה סביבי ושאני נחמד ועוזר :)
היה יום די טוב בסך הכל
רק מעצבן אותי שעוד לא התקשרו אלי לקבוע הקלטה:(
אני ממש מחכה שיקראו לי שוב...
הלוואי שטליה תקרא לי
טליה ברקאי היא פשוט האישה הכי מצחיקה שאני מכיר
והיא במאית מעולה ואני ממש אוהב לעבוד איתה
אני מקווה שהיא תצטרך אותי בקרוב...
עד כאן להיום, עמית:)