|
כינוי:
המפלצת שבארון בן: 30
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
| 10/2008
יום כיפור | היא | זיבולי שכל
הורדתי סוף סוף את השפם ואת השערות מהלחי.
לא שהם היו בולטות, אבל אני רוצה להרגיש טוב עם עצמי שאני מסתכל במראה.
אף אחד לא שם לב. לאמא שלי לא היה אכפת.
מחר יום כיפור. ננצל את ההזדמנות לבקש סליחה מכל ישרא,
למרות שאתם אפילו לא מכירים אותי. אז מה?
בא לי לאונן ואני לא יכול.
דיברתי איתה. נקרא לה קלייר. כמו "חברה" של צ'ארלי באבודים.
היא אומרת שהיא לא מאוהבת באף אחד, אני לא מאמין לה.
אין דבר כזה, היא תמיד מאוהבת במישהו. כל הזמן.
אני רוצה להיפגש איתה, לא ראיתי אותה כבר חצי שנה. פאקינג חצי שנה!
אני כל-כך מתגעגע אלייה. כאילו היא הבת שלי. (למרות שאת הבת שלי לא הייתי מצרפת ומעבר לזה)
אולי נפגש בקניון בסוכות. כבר נראה.
מישהו באמת קורא פה? או שאני סתם כותב?
לא משנה, אני רגיל להיות לבד.
הייתי, צ'ארלי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
