לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

welcome to the fucking real life O.o



Avatarכינוי: 

בת: 32





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2009    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2009

השיחה עים אבא D: ובדרך גם שמעון XP


היי :]

זוכרים את הפוסט האחרון?השיחה עים המורה?

חשבתי הוא הולך להעיף אותי מהכיתה,אבל שמעו טעיתי ובגדול חח

מסתבר שלפני שהוא התקשר אליי יום ראשון הייתה לו שיחה עים חברה טובה שלי שבעצם ידעה כמעט הכל עליי...

ובשיחה איתה היא סיפרה לו כמעעט את הכל,על אמא שלי ,על אבא שלי וכו',הייתי בשוק כשהיא אמרה לי את זה =/

אבל דקה לפני שיצאתי עלייה והתחלתי לכעוס חשבתי קצת...

נכון,מצד אחד סמכתי עלייה וסיפרתי לה בידיעה שהיא לא תספר כלום לא משנה מה !!!

אבל מצד שני ,אני יכולה להבין אותה היא רק מנסה לעזור :) אבל אני לא מבינה איך זה יכול לעזור...

אז היום שמעון (המורה ) לקח אותי לשיחה ובדרך גם קרא לאותה חברה..

ובשיחה הזאת הוא אמר שעכששיו שהוא יודע מה קורה איתי,הוא לא מתכוון לוותר ולהוציא אותי מהכיתה,

שהוא מוכן לעזור לי להשלים את החומר ושעים אני צריכה לדבר אז אני תמיד יכולה לבוא אליו..קיצר הוא ממש הוריד לי אבן מהלב שהוא לא מוציא אותי ...

לא יודעת למה..אבל הוא שידר לי רוגע ,תחושה שאני כן יכולה לסמוך עליו ושהוא לא סתם מורה שבא מלמד והולך...

אני לא יפרט מה היה שם אבל זה העיקרון .



אתמול הייתי אצל ספתא שלי ובמקרה עניתי לטלאפון שבמקרה אבא שלי התקשר..

תארו לכם את ההרגשה..לא דיברתי או ראיתי אותו כבר יותר משנתיים שלוש כבר הפסקתי לספור..

והינה אתמול עניתי במקרה..וואאי אין לי דרך אפילו להסביר מה הרגשתי באותו רגע ששמעתי אותו :/

והכי עצוב היה בשיחה הזאת זה שאיך שהתחלנו לדבר הוא ישר שם לב שאני לא בסדר ושאל מה קרה ולמה אני נשמעת עצובה..אתם קולטים?אחרי כל השנים האלו הוא עוד יכול לזהות ולשמוע שמשהו לא בסדר איתי ואמא שלי שאני חייה איתה כמעט כל יום לא קולטת כלום :(  

השיחה איתו הייתה בעיקרון מה נישמע ואיך אני ואיך בביצפר,מה עים אח שלי וכאלה...

אחרי זה עוד נשברתי ובכיתי איזה שעה,לא רציתי ליד ספתא שלי אז ירדתי למטה בתירוץ שאני הולכת לטייל עים הכלב...

 

ועד משו .... שלשום דיברתי עים אמא שלי ולא הפתיע אותי שהיא אמרה שהיא לא מתכוונת לחזור הביתה באותו יום וגם לא למחרת..בפעם המי יודע כבר כמה פעמים זה קרה....היא כל כך עצבנה אותי...ולא יודעת מה קרה לי אפילו אבל כשהשיחה נגמרה התחלתי לבכות ופשוט הלכתי וחתכתי ת'צמי..אין לי מושגג למה עשיתי את זה,אני לא חושבת שזה הדרך לפיתרון,אני כועסת על עצמי ואני כל כך מתחרטת שעשיתי את זה=/

ואני מקווה שזה לא יקרה לי עוד פעם...

 

אח שלי אמור להגיע היום (לצעריי :/)

שונאת שהיום הזה מגיע , שונאת אותו !!!

 


                   

שיהיה לכם שבתת שלום ><

                אוהבת 3333>

נכתב על ידי , 23/1/2009 13:16  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לgirl without life -_-'' אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על girl without life -_-'' ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)