welcome to the fucking real life O.o

היוש =]

קודם שיררררר מ-ה-מ-ם של in this momemt =]

תגידו שאין לה קול יפה :)

אני יודעת שלו כתבתי פה קצת יותר משבוע לא נורא..

פשוט הייתי בתקופהה ממש חראית ולא היה לי חשקק לכלום כל מה שעברתי בשנים האחרונות חזר אליי והתחלתי להתנהגג חראא לכולם רבתי כמעטט עים כל מי שאני מכירה..אני יודעת שלחלק מהם זה לא מגיע אבל לא חשבתי פעמיים והוצאתי הכל על כולם בלי לדעת אפילו שהרחקתי ממני אנשים שבאמת היה להם אכפת ממני...עכשיו אני כמובן מצטערת על זה..

בניהם הייתה גם בת דודה שלי והריב איתה היה הכי גרוע גם כי היא הייתה הכי קרובה אליי וגם כי בריב הזה היא פשוט זרקה עליי את כל האמת הכואבת...היא הייתה היחידה..

היחידה שלה סיפרתי את הרוב ממה שעובר עליי
היחידה שידעה שגם אם אני מחייכת?
אולי זה לא באמת
היחידה שהבינה אותי כל הזמן
לא משנה מתי או למה
היחידה שבשבילי הייתה עושה הכל [אני חושבת ] ואני בשבילה...
ה-א-ח-ת ? שאף אחת אחרת לא תחליף אותה
בחיים !!!!!!!!@
רבנו בטענה שאני פוגעת באנשים שבאמת אני חשובה להם,

שאני מזלזת בכל מי מנסה ורוצה לעזור לי ,

 שאני יודעת רק לקחת ואחרי זה לירוק לאנשים בפרצוף

ושאני הורסת הכל רק בגלל תקופה חרא שעוברת עליי ואחרי שהיא תעבור אני יצטער על זה אבל אז זה כבר לא יהיה משנה כי אני ישאר לבד...

ומרוב טיפשוטי אמרתי לה שזה בעצם מה שאני רוצה...

אני יודעת שהיא צודקת אבל זה לא שאני בכוונה מתנהגת ככה ואני לא צריכה להוציא את זה על אנשים שהם לא אשמים בכלל אבל אני פשוט לא מסוגלת להתנהג עים כולם כאילו הכל מושלם כשבעצם הכל חרא

ואני לא יכולה להסתיר את זה אבל אני גם לא יכולה להסביר להם את כל מה שעובר עליי....

בסופו של דבר הריב ניגמר בזה שאנחנו לא מדברות

ויומיים אחרי זה הייתי אצלה ותתארו לעצמכם את ההרגשה הזאת שאתם נימצאים ליד הבן אדם שאתם ב-א-מ-ת הכי אוהבים אותו בעולם ואתם פשוט לא יכולים להחליף איתו שום מילה ..

זה היה הערב הכי גרוע לפחות בחצי שנה האחרונה שלי...

אני לא מסוגלת ללכת אליהה ולבקש ממנה סליחה אני לא יכולה להסתכל לה אפילו בעינים..

אני יודעת שממש פגעתיי בה והיא בטח חושבת שהיא לא חשובה בעיניי שזה הכי לא ככה..=/

חברה שלי אמרהה ללכת אלייה ולבקש סליחה

אבל עים כמה שהסברתי לה שאני פשוט לא יכולה היא לא הבינה אותי לצערי..

אני פשוטט אבודה =/

יש רעיונות ?!

היי לכם !!

אז מההתחלה..

נכון לעכשיו כל מה שאתם אמורים לדעת זה שאני בת 14, חודש הבא כבר 15 =].

עד לפני שש שנים בערך הייתי ילדה רגילה ,

חיים נורמאלים כמו כמעט לכולם

אמא ,אבא, אח חמודד ..

אבל אז הכל התחיל להתדרדר, המצב במשפחה התחיל להיות נורא ...

ההורים שלי החליטו להתגרש והסיבה לזה זה כבר סיפור אחר שאלי אני יכתוב עליו בזמן אחר , שהחברים שואלים אני עונה שזה פשוט ניגמר והאבא עזב לדרום למרות שזה ממש לא ככה...

אז עוד לא חשבתי כל כך על זה, אבל עים הזמן התחלתי להבין באמת מה ההשלכות של כל הגירושים האלה במיוחד כשבתוך כל השש שנים שהם גרושים ראיתי את אבא שלי לפחות 4 פעמים מה שבכלל הרס אותי כי תמיד הייתי יותר קרובה לאבא שלי למרות הכל יותר מאמא שלי ואים הייתה לי אפשרות הייתי עוזבת עים אבא ..

אני בטוחה שכמה מכם חושבות איך זה יכול להיות שאת לא קרובה לאמא שלך?

הרי בדרך כלל אמא ובת צריכות להיות החברות הכי טובות אבל במקרה שלי אני לא מרגישה נוח לספר לה דברים וזה בגלל שהיא אפילו לא מראה מעט התעניינות בחיים שלי...

מאז שהבנתי למה גורמים הגירושים האלה התחלתי לשנוא את אמא שלי ועוד יותר את אבא שלי אבל עדיין העדפתי אותו על פניה.. אבל הכי גרוע התחלתי לשנואא את עצמי על זה..

 התחלתי לרחם על עצמי מה שגרם לירידה בביטחון העצמי שלי עים השנים.

אחי שאגב בן 11 עכשיו לעומתי התחיל להתדרדר בהתנהגות שלו הוא התחיל לזלזל בבלימודים,

והוא ממש השתנה..

היו פעמים שהוא היה נוהג לברוח מהבית עד שלפני 3 שנים נימאס כבר לכולם ואמא שלי הייתה מחויבת לשלוח אותו לפנימייה.

שנתיים הוא היה מאושררר שם וזה רק עזר לו אבל באמצע השנה השלישית כבר נימאס לו והוא שוב התחיל עים הבעיות...

כמו שהבנתם עכשיו החיים שלי רחוקים מלהיות נורמאלים וזה רק ההתחלה...

זה רק אחד מתוךך כל הבעיות שיש לי...

הייתי ממשיכה אבל אני מזה עייפה וגם אין לי ממש חשקק להמשיך...

עד לפעם הבאה (שיהיה ממש בקרוב ) =]

יום טוב..3>

שיר חמוד לסוף

http://www.youtube.com/watch?v=TzNza21A2uo

תודההה שהקדשתם זמן וקראתם XP