אוּאָה?!אוּאָה?! אַבּוּאָם!!! vfvfvfvfvfvf!!! שָם! |
| 12/2004
לו הייתי פיני
יש לי זמן לקרוא. איזה כיף לי.
אתמול גמרתי את "שנת הארנב" של הסופר הפיני אַרְטוֹ פָאַסילינָה(ג'יזס, הניקוד הזה ממכר!). הוא מספר על קורותיו של עיתונאי פיני שמוצא גור ארנבים ביער ומחליט לנטוש את ביתו ואת אשתו לטובת מסעות בחברת הארנב.
אני די בטוח שזה הספר הראשון מאת סופר פיני שאני קורא, ומאוד אהבתי אותו. הפינים, לפחות רובם, מצטיירים בספר הזה כאנשים מקסימים. קחו לדוגמא את הקטע הזה:
איזה מותק.
כשעבדתי בשדה התעופה לימדו אותנו שהפינים מוזרים. הפינית הראשונה שפגשתי, חברה של 400E/1C, היא אחלה בחורה. כעבור כמה ימים, ביום ההולדת של 400E/1C, הכרתי גם את החבר שלה - שבהחלט היה מוזר - ובחורה פינית נוספת, שממש מצאה חן בעיניי. אז אני נוטה לחשוב שהטעו אותנו בשדה התעופה. מצד שני, כשחושבים על קימי רייקונן... (מרקופריד, לנגב את הרוק!).
ועוד קטע יפה לסיום.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
