אחרי כמה ימים של מצב רוח רע, מאוד, העניינים משתפרים קצת. לקרוא ספר שמדבר (בין השאר) על עזיבת המולדת הנמצאת על סף מלחמת אזרחים זה לא בדיוק מה שהייתי צריך עכשיו. גם לא צונאמי שיהרוג - כמה? כמעט 20,000? - איש במדינה שבה הספר עוסק, ועוד בערך 40,000 איש במקומות אחרים. לא ייאמן.
דווקא ספר טוב מאוד, "שונית". יש בו הרבה קטעים כאלה:
יאם.
תודה לידידתנו המשותפת ד' ול-37! ששיפרו לי את מצב הרוח, וסליחה מכל מי שנפגע ממני בימים האחרונים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
