אוּאָה?!אוּאָה?! אַבּוּאָם!!! vfvfvfvfvfvf!!! שָם! |
| 6/2005
לאס"י עושה פאדיחות
התכוונתי לכתוב את הסיפורים שלי בסדר כרונולוגי, אבל בשביל הסיפור הראשון אני צריך את עזרתה של ידידתנו המשותפת ד' וזה ייקח לי קצת זמן. אז אני אתחיל מהשני.
400E/1C והגויפרנד העניקו לי את השפעת הקלה שלהם (לא במובן הפרסקיי של הביטוי, אין סיבה לדאגה) בערך שלושה ימים אחרי שהגעתי, ולהופעה של לו בארלו הגעתי כבר במצב רעוע למדי. הקדמתי בארבעים דקות, וזה היה מזל גדול - תפסתי מקום ישיבה בשולחן הקרוב ביותר לבמה. אני לא יודע אם הייתי מסוגל לעמוד שעתיים. כשהגעתי היו שם בערך עשרה אנשים, מתוכם - וזה די הפתיע אותי - שתי דודות בסביבות גיל חמישים.זה אומר משהו?
בשתי דקות לשמונה לו עלה לבמה והתחיל לארגן אותה. "לארגן" זה אומר לשים עליה שתי גיטרות ומערכת קלידים. הוא גמר את ההתרגנות בדקה לשמונה, ואמר "רוצים שאני אגמור את ההופעה בעשר כי יש פה עוד הופעה בעשר וחצי, אז אני רוצה להתחיל". הוא התחיל בכמה שירים מהתקליט החדש שלו, שאת רובם אני עדיין לא מכיר, וביניהם הוא שילב התבדחויות עם הקהל, בנושאים כמו "למה תוקעים אותי דווקא באולם העליון הקטן ולא נותנים לי להופיע למטה" ו"אני מציע לכם לא להתקרב לבמה יותר מדי כי יש לי נטייה לירוק כשאני שר. אבל לפחות לא אכלתי לפני ההופעה, פעם ירקתי חתיכות צ'יפס על מישהו בהופעה".
אחרי כמה שירים הוא אמר "טוב, אתם יכולים לבקש שירים. תבקשו מה שאתם רוצים, הרי כל השירים שלי נשמעים אותו דבר. אני לא גאון". לא הצלחתי להתאפק וצעקתי לו "אתה כן!" והוא ענה "אני לא גאון! יש מעט מאוד גאונים בעולם, וכשהם מגיעים לפרדיסו נותנים להם להופיע למטה". מישהו ביקש את High School ולו מייד אמר "לא." והסביר: זה שיר כל-כך ישן, אני כבר לא זוכר איך מנגנים אותו". היו די הרבה בקשות מהקהל שהוא ניגן. אני ביקשתי את Stronger והוא לא שמע את הבקשה (או שהוא בחר להתעלם ממנה) ואת Natural Nature שעליו הוא אמר "נאט- וואו, אתם מבקשים את כל השירים הישנים והנהדרים האלה שכבר אין לי מושג איך לנגן אותם". בעסה, אבל מתובלת בקצת גאווה.
בעשרים לעשר הוא אמר שהוא חייב לרדת והזמין אותנו לקנות חולצות שלו. הוא התיישב על שפת הבמה עם ארגז ואנשים התחילו לגשת ולקנות חולצות. הוא היה ממש מתוק, עזר לאנשים למדוד את החולצות ודיבר עם כולם.
כשהגעתי לראש התור לא התאפקתי ואמרתי לו שאני מעריץ ותיק שלו כבר הרבה שנים, ושזו כנראה היתה בשבילי הזדמנות חד פעמית לראות אותו מופיע בגלל שאני גר בישראל, והודיתי לו על כל המוסיקה הנהדרת שהוא עשה לאורך השנים. הוא אמר "thanks man" ונראה נרגש באמת. ואז, בלי לחשוב, וגם בלי סיבה, הנחתי את היד על הזרוע שלו ואמרתי "היתה הופעה נהדרת, להתראות", והוא השפיל את מבטו ונראה כאילו הוא רוצה להיקבר בו במקום.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
