אחותי חולה ובקושי עומדת על הרגליים, בעלה בגרמניה ולפיציפול יוצאת השן הרביעית. היא מתקשרת באחת ורבע בלילה לבקש עזרה ואני מגיע לדירה שלהם בסביבות שתיים. פיציפול לא נראה כאילו הוא בכלל מתכוון לישון הלילה. אני מתחיל לדבר איתו, לנדנד את המיטה שלו ולזמזם לו שירי ערש ומלהיטי הסטון רוזס. זה לוקח המון זמן. קצת אחרי שהידיים מתחילות לכאוב לי, הוא נראה כאילו הוא נרדם. הוא שוכב על הצד עם עיניים עצומות ולא זז. אני מחכה עוד כמה דקות כדי לוודא שהוא נרדם ואז מפסיק לנדנד את המיטה שלו. הוא מסתובב אלי, פוקח עיניים ואומר לי "אה?".
בבלוג זה
בכל הבלוגים
