בסדר. יש לי אופנוע.

וזה עושה אותי חרא של נהג!

פשוט פרא אדם.

מה חרא של נהג? חרא של בן-אדם.

משתולל בכביש והכי חשוב כמובן - עם זין קטן.

יש לי אופנוע וזה עושה אותי עם זין קטן וכל שאר הקומפלימנטים

בדיוק כמו שכל אשה נוהגת כמו שאשה נוהגת (עם או בלי קטן בבית)

אז נכון,

אני נוסע בין המכוניות - אבל זה רק כי אני יכול.

ונכון,

אני גם לפעמים מרביץ קצת יותר ממה שמותר - אבל זה רק כי אפשר.

ותאמינו לי (למרות שנראה לי שלא) אני מנסה לנהוג זהיר.

ולא רק בשביל עצמי, בשביל אשתי לעתיד ובשביל עתיד ילדיי,

(כן, גם בשביל השק בו הם נמצאים כרגע) אלא גם, ובעיקר, בשביל אלה שמסביבי ואני לאו דווקא מכיר אותם.

בשבילכם! אלא שנוסעים מסביבי.

כבר כמה שבועות שהפרסומת ל"ישראל עוצרת" מנגנת באויר.

וזה רק מחדד לי את המחשבה - איזה עוצרת? על מה אתם מדברים?

זאת בדיוק הבעיה שלנו! שאנחנו לא עוצרים - וגם בטח לא נעצור.

ואני מתכוון לדבר הבסיסי ביותר - לעצור באדום.

אדום זוכרים?

אדום של תות שדה עסיסי, ואדום של שמלה ושתי צמות.

אדום של אבטיח בקיץ, ואדום של מרק עגבניות חם בחורף.

אדום של יין למבוגרים או אדום של פטל לילדים.

בטח שזוכרים!

כן, כן. ברמזור יש גם צבע אדום (לא רק בשדרות)

אני מתנצל, איך אני מצפה שתזכרו את האדום האדום הזה?

יכול להיות שאני צריך להתחיל קודם עם הכתום שבא לפניו.

אותו אתם זוכרים נכון? בטח שזוכרים.

אחחחחחח הכתום.

ולא, לא הכתום של ההתנתקות.

אההה, לא לא כתום של תפוז, קלמנטינה או אפרסמון בעונה.

ממממ, לא, לא הכתום שמעל לפטמות של תפוזינה.

ידעתי שעם קצת מאמץ אצליח להזכיר לכם...

נכון, הכתום זה הצבע הזה שבא בדיוק כשהתכוונתם לחצות את הצומת

דמיינו את הסיטואציה:

היה ירוק, באמת שהיה ירוק, רק שהמניאק שלפניכם נוסע לאט.

הוא לא ממהר לשום מקום, החרא הזה.

אההה, זה בכלל לא בגללו, זה בגלל האשה שלפניו,

נו בטח, היא הרי לא יודעת מה זה לנסוע מהר.

נו, נו, תלחצי כבר על הגז, "יא שר$%^טה. אנחנו תיכף נפספס את הירוק. בגללך.

אופסס, הוא מהבהב, הירוק מהבהב... 1, 2, היא עברה!

וגם זה שלפני עבר ממש בהבהוב האחרון.

זונות, חושבים להשאיר אותי מאחור לבד?

כוווווולם עברו, ורק אני לא אעבור? מה פתאום! "לא, לא, לא, תנצחו אותי..."

יאללה, מה זה כבר הכתום הזה?

כתום זאת התנתקות.

כתום זה תפוזים והפירות שהזכרתי קודם

כתום זה בעצם ירוק שהתייבש.

ואללה, זה ירוק. אז אני יכול לעבור.

חכה לי, חכה לי, רגע, הנה, כן, אהההה, כן, הצלחתי.!

עברתי בכתום! איזה מזל יש לי!

תראו תראו תראו, אני מסתכל במראה ומה אני רואה

החרא שמאחורי גם עבר. לא שאני בתחרות או משהו כזה, סתם סקרנות לדעת אם אני אחרון?

איך הוא עבר? אם אני עברתי בכתום אין מצב שגם הוא הספיק?

לא, מה פתאום, אין מצב! הוא בטוח עבר בצבע שהתחלף

נו, הצבע הזה שלא זכרתי קודם שהוא קיים,

הצבע של התות, של השמלה והצמות.

בן ז%&נה, הוא עבר באדום!

חתיכת חרא של בנאדם, אתה רואה ירוק מהבהב וכתום ובכל זאת לוחץ.

לוחץ על הדוושה ועובר באדום? אתה לא מתבייש????

אפס. מיץ זבל אנושי!

בגללך אנשים מתים!

בגללך אדום זה אדום של מגן דוד!!!

אדום של סירנה עולה ויורדת

מה עם אדום של פרצוף מעוצבן?

ומה עם אדום של עיניים טרוטות מעייפות ובכי?

מה עם אדום של דם

ובעיקר אדום של רמזור.

בגלל נהגים כמוהו יש תאונות!

בגלל נהגים כמוהו איצטדיון שלם ריק!

עיר שלמה!

חייבים לעשות משהו...

משטרה? אני? למה הוא מסמן לי?

אהה, בטח בדיקת רשיונות של חורף..

חבל שהוא לא ראה את ההוא מאחורי!

הפושע הזה שעבר באדום.

...

אני? מה פתאום! אני לא עברתי באדום!

אני עברתי בכתום! - הירוק שהתייבש חחח

סליחה, אני לא צוחק עליך, אני צוחק איתך.

מה אסור?

מה גם כתום אסור?

אתה רציני איתי?

כתום זה לא "מהר מהר, תיכף אדום, אתה עוד יכול להספיק!"

אדוני השוטר... "אדוני השופט.

זאת האמת וכל האמת!

אז למה אתה לי בית סוהר רושם??

אינני אשם! אינני אשם!"

אדוני הסוהר, האלו? הצילו? מישהו שומע אותי?

מישהו מקשיב לי? שומע אותי????

(סוף סיטואציה...)

אני רושם את כל זה כי דווקא אני (ואני מודה - אני לא טלית שכולה תכלת) עוצר ברמזור לפני הקו הלבן גם כשאופנועים אחרים צופרים לי "תתקדם תתקדם" (לפעמים אני עקשן, אבל לפעמים חלש אופי ונותן להם לדחוף אותי אל מעבר החציה - אני מודה אבל עובד על זה) ולאחרונה שמתי לב שבהרבה רמזורים כשלי כבר יש ירוק מלא - לאלה שבצד ימין, או שמאל, עדיין יש כתום!

כלומר בסדר הפוך, כשלהם יש עדיין כתום! עדיין לא אדום, הרמזור שלי כבר ירוק.

אז נכון שצריך לחכות רגע ולראות שהצומת פנוי. אבל האם זה לא משהו דפוק בתכנון הממוחשב? האם אי אפשר להתגבר על היצר הרע של הנהג הממהר ולוודא שברמזור אחד יהיה אדום מלא לפני שברמזור השני תהוב שמוביל לירוק? האם אי אפשר לנסות ולהתעלות על הזלזול של בני האדם ולכוון רק בעוד 2 שניות את התזמון של הרמזורים?

אני לא פותר את האחריות שלנו, בני האדם! אבל יש לי הרגשה מוזרה שכמו שהנהגים ממהרים לאנשהו ומוכנים לאבד את החיים ברגע מאשר רגע בחיים (אני יודע, קלישאה - אבל ממש ממש טובה) אז גם המתזמנים של הרמזורים (או איך שלא קוראים לזה) כאילו ממהרים גם כן, הם רוצים להספיק כמה שיותר מחזורים של רמזור - כאילו שעל כל מחזור של ירוק הם עושים כסף, וככל שיהיו יותר מחזורים הם ירוויחו יותר - אז הם מבלפים קצת פה ושם ומערבבים בין הרמזורים)

אני מיישיר מבטי אל אלה שיש להם אפשרות לשנות ואומר - די לדבר! תתחילו לעשות!

אני קורא לעמותת אור ירוק לקרוא לציבור לדווח על כל רמזור כזה שיש לו בעיית טיימינג - ולתקן את הרמזורים.

ועוד לא התחןלתי לדבר על פסי ההפרדה ומעברי החציה שצבועים בצבע שעם קצת מים הופכים לחלקים מאוד!

(ואני לא מדבר על הגשם הראשון עם הבוץ שכולם יודעים להאשים) כבר עשו כתבה בעבר על ה"קומבינה" והשימוש בצבע זול שגם נעשה חלק וגם מתקלף מהר יותר. מישהו שם גוזר קופון על חשבון הצבע הלבן הבטיחותי

אז יש הרבה מה לעשות לפני שמנפחים את המוח עם "להעלות למודעות".

מה זה שווה אם אני אעצור לרגע, או אעצור בכלל, אם רכב מאחורי יחליק על צבע לבן ויעיף אותי לכל הרוחות?

מה זה שווה אם אני אעצור לרגע, או אעצור בכלל, אם רכב שבא מלפנים, וחצה את הצומת בשניה האחרונה של הכתום, יתנגש ברכב שבא מימין, שהיה לו ירוק מלא, ויעיף אותו עלי, האופנוע המנומס שעדיין עומד באדום מלא, ואפילו מאחורי הפס הלבן?

אני לא מזלז"ל ביום הלאומי.

אבל מצטער שלא הספקתי לכתוב את זה לעמותת אור ירוק.

תיזמון הרמזורים כמו שצריך - זה אולי צעד קטן לאדם אבל צעד גדול לנהגים.

שיפור תשתיות על אמת!

ואז, כשהקרקע יציבה, כשהתשתית מוכנה - להתחיל בחינוך נכון.

וישהיה לכולנו בהצלחה.

נגמר לי הדלק של הפוסט הזה.

שלכם, אנִי

ותודה ל-304 שכבר עצרו אצלי.