כבר כמה שבעות שאני אומר לעצמי - הגיע הזמן לחזור.

כבר תקופה ארוכה שאני לא בשגרה שלי.

חודשים שאני לא פוקד את חדר הכושר.

חודשים שאני לא כותב כאן.

אבל משהו בשבועות האחרונים אמר - הגיע הזמן לחזור.

יש לי מסך גדול יותר,

ומקלדת אל-חוטית שאני יכול להתרווח בכורסא הנוחה ולכתוב מרחוק

(ומטוס שעובר ממש עכשיו ממש נמוך פה מעל - אבל זה לא קשור)

ועדיין לא הושבתי את הטוסיק שלי לכתוב - והנה הגיע הזמן לחזור.

הפוסט האחרון שלי שודר לאויר ב29/11 - ואללה, עברו פאקינג שלושה חודשים.

שלושה חודשים זה זמן שכבר רואים בטן.

(מטאפורית. גם בלי חדר כושר - יש לי את אותה בטן שהיתה גם לפני)

זה לא שהיו כאן קריאות חיזור.

והרי אני כותב כאן בעיקר בשביל עצמי (בינתיים)

אתמול צפיתי ב"סקס והעיר הגדולה"

(גם סתם בסקס, אבל זה סתם)

והערצתי את קארי -על היכולת שלה בוא מבילוי, מקפה, מדרינק או אפילו ממפגש עם מר. ביג

וישר לכתוב משהו, להוציא את זה עם האצבעות על המקלדת ולפרק את זה.

טוב, נכון שהיא מרוויחה על זה כסף כשכל ניו-יורק אמורה לקרוא את זה

אבל בכל זאת, ראבאק - מה עם העייפות?

זה נכון שצריך להכות על הברזל כשהוא חם! וזאת בדיוק הסיבה שאני כותב עכשיו!

כי אתמול ראיתי סקס (והעיר הגדולה), והיום הספקתי לצ'וטט עם שתיים במסנג'ר.

אחרי שנים שלא צ'וטטתי שם. אחת שנתנה לי את המסנג'ר שלה אתמול שלשום באתר ההיכרות שאני מנוי בו, והשניה - שעשתה את זה לפני חודשיים בדיוק ולא הגיבה בעבר להודעותי ודווקא היום כן.(נקרע ביני ובין עצמי אם זה נכון לעשות - אבל זה כבר חומר לפוסט אחר)

הספקתי גם לקרוא כמה פוסטים אחרונים אצל hu-ve-hi ולהגיב, ולקבל תגובה, ולקרוא ולהגיב שוב.

וזה עשה לי חשק לבדוק מה קורה אצלי בבלוג? ומי הגיב ואולי לא ראיתי (כי אכן לא קיבלתי מיילים)

ואז, קראתי אצלה על השבת הטובה שעברה עליה ועל בן-זוגה (והוספתי לזה קצת מהדמיון שלי למרות שהיא לא כתבה)

ומשם, הדרך ללהכניס את שם המשתמש שלי לכאן היתה די קצרה. אז עכשיו, רגע לפני השינה ועם כל העייפות, אני שמח לכתוב שחזרתי. ולהודות לקארי בראדשו שמכל הנשים ומכל הפעמים - לחצה לי על הכפתור.

אולי אתחפש לקארי?

זאת לא תהיה בעיה בכלל לקנות שמלת בלרינה ורודה כזו...

אבל מאיפה אשיג פטמות יפות כל כך?

האמת - התגעגעתי.

שיהיה לכולנו שבוע טוב יותר. ונתראה בקרוב.

אנִי

ותודה ל508 שכבר ביקרו