עוד מעט נגמר החוזה. ואני סוגר כאן שנתים.

"סוגר שנתיים" אעלק. בינינו - אפשר לומר שאני סוגר רק שנה.

בשנה שעברה היא גרה כאן איתי.

הדואר שלה עוד מגיע לכאן לפעמים, ובגלל זה על תיבת הדואר שלי מופיע גם שמה.

"שלי"? כנראה שזו עדיין תיבת הדואר "שלנו".

ולא כי "אני עוד קשור" או כי "אני נאחז" או כי "יש עוד סיכוי" - זה פסיכולוגיה בגרוש.

הרי אם זה היה נכון - האם הייתי מחזיר לה את שני זוגות התחתונים שמצאתי אצלי?

אחד בסל הכביסה, ממש ממש בתחתית והשני, לא ייאמן, עמוק במגירת התחתונים שלי?

"שלי"? מגירת תחתונים שהיתה "שלנו"

עוד מעט נגמר החוזה ואני אסגור את השנתיים.

מצאתי מקום אחר, יותר קרוב לתל-אביב, יותר קרוב לעבודה.

ורחוק מחשבון הבנק שלי - עם כל היתרונות ועדיין מוזיל בעלויות.

אין ספק, אני ארויח כמה דברים, ואצטרך כמובן לוותר עם כמה אחרים.

ביניהם כמה "שלנו". שיישארו "שלה" כשאני אשאיר אותם מאחור.

ואם האחת הנכונה תקרא שורות אלה, בזמן הנכון ובמקום הנכון,

אולי אי שם, המקום האחר יהיה "הבית שלנו"

שלך,

אנִי.

ותודה ל926 שכבר ביקרו