שוב שלום,

וראשית התנצלותי על היעדרות מאוד ממושכת.

שנית - תודה לכמהין שהאימייל המבשר על תגובתה העיר אותי מתרדמת הכתיבה שלי.

אז מה היה לנו שם?

לפני כמה שבועות, בחגים הנוראים, נזכרתי שבשנה שעברה הייתי בחתונה,

התרגשתי, הרגשתי והייתי בטוח לעצמי - "השנה אמצא את האחת שאיתה אתחתן".

היתה לי הרגשה טובה כזו, משהו של גורל, משהו של תקוה.

חברים, יש לי הפתעה בשבילכם :-) ...

בכל זאת לא מצאתי את שאהבה נפשי.

אבל עכשיו אני אפילו יותר מחוזק שזאת היתה רק שנת הכנה.

שנה של שימון מערכות

שנה של הזזת מחוגים והחלפת מתגים ופיוזים

שנה של שינוי תפיסתי

שנה של חידוד

מקוה לא לכתוב פוסט דומה בעוד שנה.

אני חושב שאסיים עם התקוה הזו ללילה זה.

קראתי כמה מהפוסטים הראשונים שכתבתי לפני שנה

וזה פתאום גימד את סיפורי הדייטים האחרונים

פתאום לא מעניין אותי לכתוב עליהם.

אבל היייי - יש דייטים עתידיים

אז אני מקוה שהצלחתי להתניע את המנועים שלי כאן

ואבוא לביקור וכתיבה ביתר תכיפות.

בינתיים לילה טוב לכן,

התגעגעתי! התגעגעת?

שלך, אנִי

ותודה ל1343 שכבר ביקרו

הכוס הזאת היא בהחלט כבר לא חד פעמית, בטח לא אחרי 6 דייטים, 2 סרטים בהקרנה פרטית וארוחת ערב מושקעת במיוחד ובכל זאת בכוס הזו יש כנראה חור.

גם החלק המלא שבה מתרוקן לאיטו, לפעמים יש בה הרבה פחות מחצי מלא להסתכל עליו. ולפעמים משפט אחד שלה, צחוק מתגלגל, או הערה חמודה שכזו, והופססס נוסף עוד סנטימטר למפלס.

ואני, כמו מצוף זעיר ללא טייס, צף לי על פני אותו מפלס.

לעיתים יורד, מפחד להגיע לתחתית הכוס - כי שם זה יישבר.

לפעמים דווקא עולה אבל לפעמים כבר לא אכפת לי וגם נמאס.

בא לי לנקב בעצמי עוד חור בדופן - אולי רק כדי לבחון אם היא תכניס כבר אצבע לחור ותסתום אותו או תתאמץ יותר כדי שהמפלס יעלה.

למה רק אני מרגיש מתאמץ? מחמיא? מתגעגע? משקיע?

ובכל זאת, בסופו של יום, בשעה דומה לזו בדיוק, אני תמיד נוטה להסתכל בכל זאת על חצי/רבע/שליש/שתי-שש-עשריות המלאות. לתקוע בכל זאת בעצמי אצבע בחור שמרוקן את הכוס. להירדם ולחכות למחר.

לילה טוב,

אנִי

תודה ל"היא" שהגיבה

ול1231 שכבר ביקרו

שמעתי מישהו שאמר:

"צריך להסתכל בחצי הכוס המלאה, ואז לשתות אותה".

אהבתי!

מחר היא תבוא לארוחת ערב. אני אבשל, אשקיע ולמרות שאנימפנטז על המשך הערב

(כי כולנו אינטרסנטים) - אני מבטיח שלא אתאכזב - כי אני מכין את עצמי גם לחצי הריק.

ובטוח שארוחה, נרות (שהם גם של שבת), וסרט זה אחלה חצי מלא.

וסליחה מכל הפסימיסטים.

אנִי

ותודה ל1075 שכבר ביקרו