את המילים מן התפילה "הודו ל[השם] כי טוב" הפכתי לשם של הפוסט הקודם
כשהייתי אופטימי ורציתי שהכל ייגמר בטוב.
מן משחק מילים שכזה כדי להודות או להתכוון להודיה על מה שקורה בהודו - כשהיתה לי תקוה שיקרה טוב.
על פי השעה המקומית בהודו - השבת שם כבר נכנסה.
שבת כל כך שונה משאר השבתות.
השבת הזו לא תהיה ארוחה חמה לישראלים השוהים בהודו.
בבית חב"ד יש אורחים מאוד לא רצויים בשבת הזו.
העברתי לערוץ sky ופתאום אינני יכול להתנתק ממנו.
החדשות שם לא אופטימיות בכלל. וזה יותר ממה שיש בחדשות שלנו
בהתחלה היו ידיעות על 2 גופות במרכז היהודי, מפקד המשטרה אמר שאלה ככל הנראה גופות השבויים ומפקד הכוחות אמר שאלה טרוריסטים
שתי ההודעות על המסך החליפו האחת את השניה במן ריקוד סוריאליסטי מוזר.
עכשיו כבר מספרים על 5 גופות שהוצאו משם.
אז גם הוצאו גופות וגם הפעולה עדיין לא הסתיימה.
"שבת, אחים גם יחד" הוא שוב משחק מילים.
כי השבת נכנסת. ובמקביל יושבות משפחות רבות של טיילים ישראלים דואגות.
סביר להניח שחלק גדול מהעם היהודי, צופה, נחרד - וכל זה מאחד אותנו שוב אל מול המציאות.
השבת הזאת - כולנו כמו אחים, יושבים ודואגים יחד.
כולי תקוה שיהיה יותר טוב.
שהטרגדיה תהיה כמה שיותר קטנה.
נכון שגם נפש אחת זה כמו עולם מלא.
אבל אני מקוה לנס. נס הוא גם כמות של ניצולים על אף החמישה.
אין טעם להתחיל לכתוב תקוה. כי המילים האלה יהיו מגוחכות אח"כ
אבל כדאי ואפשר לקוות.
מותר ומומלץ להתפלל.
ולקרוא שוב פעם את תהלים כ' - לבקשתם של הדואגים.
שתהיה לכולנו שבת של שלום.
כמה שניתן.
שלכם, אנִי.
ותודה ל-336 שכבר ביקרו.