מכיון שאתן חיות בעולם שלכן ואנחנו בשלנו, לעד יישארו אותן "דעות קדומות" בנוגע למיניות. (ויש יוצאים מן הכלל) הרי ברור שכל גבר הוא סוטה מין וש"רק על זה הוא חושב" לא? סביר להניח שברוב מערכות היחסים הגברים (שימו לב כתבתי "רוב") רצו והובילו לסקס לפני הנשים וזה באמת לא באשמתכן (או אשמתם) זו החברה, זה המגבלות, זה ה"מה יגידו" ובעיקר "מה היא/הוא ת/יחשוב עלי" כשהיא חיבקה אותי על האופנוע, מגע ידיה על מותניי וחום שדיה על גבי שלחו זרמים והזקירו כמה זה נעים. כשהתקרבתי לנשק אותה והיא שיתפה פעולה זה כאמור שיבש אצלי קצת את המערכות. היא גרמה לו להתעורר, היא גרמה לי לרצות, ובעיקר - היא גרמה לי להאמין שזה בכיוון הנכון אבל היא לא בדיוק עלתה אלי הביתה, וגם "עדיין לא מרגישה נח לבוא אלי הביתה" יום אחרי. האם זה אומר שאנחנו רוצים באותה מידה? האם זה אומר שאנחנו מוכנים באותה מידה?

האם אנחנו באמת הולכים אחרי מה שהלב (או האיברים האחרים בגוף שלנו) רוצים? האם זה אומר שזה נורמלי שהוא כבר מוכן לזיין את אחרי הדייט השלישי? אבל שהיא צריכה לשמור על עצמה למרות שהתרגשה לנשק?

(לא יכולתי להבחין בפטמות עומדות מהתרגשות - אבל גם לא חיפשתי כנראה. אם היא חיפשה - היא בטוח יכולה היתה לראות את הסימן אצלי) וכן, יש את הגברים שרוצים כבר בדייט הראשון, והבחורות שרוצות אבל לא נותנות ועוד שלל דוגמאות שמתאימות ל"סקס והעיר הגדולה" - סדרה אחלה אבל מחזקת את מה ש"היא"כותבת ויחד עם זאת מציגה כיצד כולנו משחקים משחקים ומסתירים את האמת (וחבל) מה שאני בסה"כ מנסה לומר זה שיש מוסכמות חברתיות ורוב הגברים והנשים פועלים על פיהן. גם הסרטים נכתבים על פיהן. ואז זה מחזק את המוסכמות שיוצרות עוד סיפורים וסרטים וחוזר חלילה.

לשמחתי רוב הפוסטים לא. בפוסט אתן באמת יכולות לדבר איך שאתן רוצות בלי לצנזר את עצמכן ויש כאלה שיכולות אגב רק בפוסט - כמו שוגם אני יכול לכתוב "לזיין" ו"פטמות" - מה שאני לא עושה "בחוץ". אני מאחל לכולנו שכולם יהיו פתוחים עם המיניות שלנו לא רק בפוסטים (ממקום של בגרות מינית) 

אבל עד אז... כנראה שהקלישאה שהצורך המיני של גברים הוא גדול יותר (וקובע) תמשיך להיות חזקה מכולנו.

אנִי

ותודה ל1048 שכבר ביקרו

חמוווווווווווווד ביותר. דיברנו המון זמן במסנג’ר, חלק יגידו שזה בזבוז זמן - במקרה שלנו זה הוביל לקשר של שנתיים. מתישהו הגענו בדיוק לנושא השיחה הזה. הבהרתי כבר מהתחלה שדווקא בהתחלת קשר, או בפעם ראשונה שאני מגיעאלייך הביתה (או את אלי) אין אצלי דבר כזה "רק לישון" - מה זה? מופע חימום? התנעת מערכת יחסים בלילה קר (כמו רכב בבוקר?) אולי את רוצה גם כבלים ומצבטים לפלוס ומינוס?.

אבל ברור שלילה ראשון שנשארים - זה לילה של זיון. אחר כך בסדר, אחרי שכבר מזדיינים - אפשר ללכת אחורה.

ככה אמרתי, ולמרות ה"דיון שכל" - ככה גם היה. זה כל כך ככה היה - שבפעם הראשונה שבאתי אליה - כבר החלטנו גם לשכב וגם לישון. (שני חרמנים, אחד ישיר, ואחת שניסתה לשחק אותה ילדה טובה - אבל לא הצליח לה וזה רק הדליק אותי יותר).

אחחחחח, היו ימים. ותודה על הזכרון.

האמת?! זה בעצם (או בדיוק) כמו לקרוא אצלכם, אבל בלי להגיב בפוסט עצמאי. בקלות הייתי הופך גם את זה לפוסט... אבל לא כל כך נעים לי... זה כאילו שאני מנצל את הבלוג שלכם... ואני אחרי יום עבודה... ועדיין קר בחוץ... ויש לי אופנוע.   בקיצור - תודה.

אתם מציתים לי את ההשראה כמו starter של פלורסצנט (וזה טוב, כי אני מה זה לא מתחבר לכבלים ומצבטים...)

ותודה ל917 שכבר ביקרו

את יכולה להיות רגועה,

אין דבר כזה עולם ללא אינטרסים!

אני מחזיק כלב - כדי שיהיה לי את מה ללטף.

אני מגדל עציצים - כדי שיהיה לי יפה בחלון.

אני מאונן כדי לגמור (ומזיין כדי שגם היא)

אני מתקשר לחבר - כדי שיהיה לי עם מי לדבר

ומקשיב למה שהוא אומר כדי שיהיה לי למי לענות.

אני קורא - כי אני נהנה ומגיב כדי שגם את.

ואני לא הולך לטיפול - כי אני לא רוצה שהמטפלת תגיד שאין לי אינטרסים.

הרי רק לה אין כאלה - היא בכלל לא רוצה את הכסף שלי.

היא בכלל רוצה רק לעזור! ואם היא היתה יכולה - היא היתה עושה את זה בהתנדבות.

ומתנדבים - אין להם אינטרסים?

הם לא מקבלים מזה משהו ללב? לנשמה?

אז הכל זה אינטרסים! וזה לא דבר רע

רק שכשנפסיק להגדיר "אינטרס" כמשהו שלילי

נוכל כולנו להודות שיש לנו אינטרסים - ושזאת לא מילה גסה.

למה קראתם את הפוסט הזה?

ולמה חשוב לי לכתוב?

כי אחד האינטרסים שלי לשתף את העולם ויותר מזה - שתגיבו.

אנִי

ותודה ל-908 שכבר ביקרו