שמעתי מישהו שאמר:

"צריך להסתכל בחצי הכוס המלאה, ואז לשתות אותה".

אהבתי!

מחר היא תבוא לארוחת ערב. אני אבשל, אשקיע ולמרות שאנימפנטז על המשך הערב

(כי כולנו אינטרסנטים) - אני מבטיח שלא אתאכזב - כי אני מכין את עצמי גם לחצי הריק.

ובטוח שארוחה, נרות (שהם גם של שבת), וסרט זה אחלה חצי מלא.

וסליחה מכל הפסימיסטים.

אנִי

ותודה ל1075 שכבר ביקרו

"מעדיף לאכול את הדייסה שאני מבשל לעצמי
 אבל לפחות משתדל שהיא תהיה טעימה."

אנִי

ותודה ל1053 שכבר ביקרו

את יכולה להיות רגועה,

אין דבר כזה עולם ללא אינטרסים!

אני מחזיק כלב - כדי שיהיה לי את מה ללטף.

אני מגדל עציצים - כדי שיהיה לי יפה בחלון.

אני מאונן כדי לגמור (ומזיין כדי שגם היא)

אני מתקשר לחבר - כדי שיהיה לי עם מי לדבר

ומקשיב למה שהוא אומר כדי שיהיה לי למי לענות.

אני קורא - כי אני נהנה ומגיב כדי שגם את.

ואני לא הולך לטיפול - כי אני לא רוצה שהמטפלת תגיד שאין לי אינטרסים.

הרי רק לה אין כאלה - היא בכלל לא רוצה את הכסף שלי.

היא בכלל רוצה רק לעזור! ואם היא היתה יכולה - היא היתה עושה את זה בהתנדבות.

ומתנדבים - אין להם אינטרסים?

הם לא מקבלים מזה משהו ללב? לנשמה?

אז הכל זה אינטרסים! וזה לא דבר רע

רק שכשנפסיק להגדיר "אינטרס" כמשהו שלילי

נוכל כולנו להודות שיש לנו אינטרסים - ושזאת לא מילה גסה.

למה קראתם את הפוסט הזה?

ולמה חשוב לי לכתוב?

כי אחד האינטרסים שלי לשתף את העולם ויותר מזה - שתגיבו.

אנִי

ותודה ל-908 שכבר ביקרו