איזה פוסט מבאס...

כלומר זה ברור שהפוסט עצמו, כמו תמיד, כתוב מצויין.
אבל הוא פשוט מחזיר עטרה שהתיישנה.
מזכיר את זה שאני הוא זה שאמר את המילים ועשה את המעשה.
מבהיר כמה אני מתגעגע למהות של הביחד
משאיר אותי בהרגשת מלנכוליות כזאת ששיכת ללבד של הסילבסטר או של וולנטיין וגם ט"ו באב.. "מלנכוליות זוגית" שדווקא הערב מתערבבת לי עם "מלנכוליות תרבותית" - כי לא בא לי ללכת לשמוע מגילה, ואני שומע הדי התפוצצויות של זיקוקין - אבל אני לא חלק מהחגיגה (או יודע איפה היא)
וזה יוצא סוג של ערבוב מלנכוליות - קוקטייל לא נחמד במיוחד.

תוסיפו לזה את העובדה שהתחלתי בכלל בלכתוב תגובה, והאמת - יצאה לי נחמדה עד שפתאום נמחקה.

אז הפוסט הזה הוא במקום התגובה שהתקלקלה...

ואם עוד לא הלכתם לקישור ההוא למעלה - אני בכל זאת ממליץ!

(עם המלצה קטנה -  אם "מצב הצבירה הרוחי" שלכם, כמו שלי, לא משהו - תימנעו (בינתיים) מללחוץ על הקישור שבסוף הפוסט ההוא - ו/כי אם לא תתאפקו - בוודאי תבינו למה)

שיהיה לכולנו פורם שמח.

מחר יהיה יותר טוב.

אנִי

ותודה ל547 שכבר ביקרו