חג חנוכה מתקרב.
אנחנו נשב לנו בבית כם כל השפחה, נאכל סופגניה, נשתה, נצחק, ויהיה לנו ממש כיף,
אפילו חלקנו יהיו בטיולים.
אבל יש מישהו אחד שלא יעשה את זה.
ולא בגלל שחסר לו כסף לקנות דברים לחג, או חסר לו כסף לבית ואין לו איפה לעשות את החג.
זה כי חטפו אותי. כי הוא יושב בשבי ופשוט מענים אותו.
הפוסט הזה נורא חשוב לי.
אני כותבת אותו והדמעות מתחילות לצאת.
גלעד שליט זה מישהו מאיתנו.
מישהו שהלך לנסות להגן עלינו במלחמה.
וחטפו אותו, והוא כבר לא פה.
אנחנו אפילו לא יכולים כ"כ לדעת אם הוא חי או מת, אולי הם עובדים עלינו בכלל? תארו לכם מה המשפחה שלו מרגישה.
לחגוג דברים בלי הבן/ אח /דוד או וואט אבר..פשוט עצוב.
אני אוהבת את ישראל. אני באמת אוהבת את הארץ הזאת.
איפה תמצאו את כל הערסים שיש פה? את כל הפאקצות?
את כל החברים המדהימים? את כל האקשן? את הכיף?
את כל התנועות? אין דברים כאלה.
אני אוהבת גם את זה שאנחנו לא מוכנים לוותר אפילו על העפר של האדם.
לעומת אלה שכן, הם מוכנים לוותר על מי שמת, הרי מה אכפת להם? הוא כבר מת.
אבל אנחנו נלחמים על זה. כל עשור יש מלחמות איתנו, ואנחנו מנצחים כמו גדולים!!
יש לנו עם חזק, שאם הוא רוצה והוא יחשוב פעמיים לפני כל מה שהוא עושה, הכל יהיה טוב.
טוב..
שיהיה לכולם חג חנוכה שמח!! D: