לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של קינשסה-מילים, יצירה וחיים


ברוכים הבאים לבית המילים שלי. אני מזמינה אתכם להצטרף לעולם האומנות והעשייה שלי, לעולם הצבעוני שלי. מוזמנים להצטרף. יפעת

Avatarכינוי:  קינשסה

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2008    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 




הוסף מסר

10/2008

גם אותי תייגו..."מה 7 מה כמה" עפ"י יפעת או עלי...


גם אותי בחרו לתייג  (מהמילה הלועזית tag) לא פיזית אותי, את הבלוג לי כמובן..., זה מאין משחק, כזה שמתחיל וממציא לו חוקים והשד יודע מי התחיל ומי יודע היכן זה יעצר ...בכל מקרה החוקים כפי שהועברו אלי הם:

1)  שים לינק לבלוג של מי שתייג אותך ופרט את החוקים ברשומה בבלוג שלך
2)  שתף את הקוראים ב-7 עובדות אודות עצמך - ראו להלן. 
3)  תייג 7 אנשים בסוף הרשומה ע"י השארת שמם וליניקים לבלוגים שלהם - ראו בסוף.
4)  הודע לאנשים שתייגת ע"י מתן תגובה בבלוג שלהם - עד שתקראו שורות אלה גם זה יבוצע.
 
עד קטע זה העתקתי מזיקוקית.
מרגע זה תחשפו ל 7 עובדות מרתקות על כותבת הבלוג הצבעוני הנ"ל. קריאה נעימה....
 
1. כשהייתי קטנה, בכיתה ד' נסעתי להתארח אצל ההורים של בעלה של אחות של אבא שלי. או בקיצור אצל הוריו של דוד שלי.
דודה שלי רכשה סנדלים והחלטתי לנעול אותם, באישורה כמובן. היו להם שרוכים, מין חוטים ארוכים  ומכיוון שכולם מיהרו לבית הכנסת לא קשרתי אותם עד הסוף. כשהגענו לבית הכנסת (היה לי עבר בו אני גאה שקשור לבית כנסת) הם נעלמו. בלי לחשוב פעמים הסתובבתי והחלטתי לחפש אותם. כמובן שחשבתי שנולדתי עם כישורי נייוט של לוחמת מטכ"ל.  אחרי כשעה הבנתי שהלכתי לאיבוד. מיד התחלתי לחפש, בקור רוח כמובן מקום מוכר, כי הדבר היחיד שידעתי הוא שם המשפחה שלהם ואת שמם הפרטי....שוטטתי לי ברחובות ירושלים עד שהגעתי לבית הנשיא, ניגשתי לשוטר חביב,היום התפקיד שודרג ל"מאבטח"  שהתגלה כיוסי השוטר, הסברתי לו את אשר קרה לי והוא מיד הכין לי תה. ויחד חיפשנו את הכתובת של המשפחה ואז אחרי סיור בבית הנשיא, לקח אותי אחד המאבטחים במכונית של הנשיא לכתובת שלעולם אני לא אשכח...אגב, בחיפושים הנרחבים ע"י המשפחה המודאגת (לפחות כך הם טוענים עד היום) נמצאו השרוכים והכל בא על מקומו בשלום. הנני כאן...
 
2. היו לי 2 תערוכות של ציור ופיסול בחיי. אני מקווה שיהיו לי עוד הרבה.
 
3. אני שונאת לאכול פטריות, לא יכולה לגעת בהם ולא לאכול שום דבר שנגע בפטריות. איכס. סליחה, לא אומרים איכס על אוכל.
כשהבת שלי רוצה פטריות, אני חותכת אותן עם כפפות...
 
4. הפכתי להיות מורה גאה בישראל כי אני זוכרת לרעה את המורים שלי, בעיקר את המחנכים (שזה התפקיד העיקרי שלי). לעומת זאת את המורה לאומנות שלי אני זוכרת מכיתה ד'.כנראה שגם בגלל זה בחרתי להיות מורה לאומנות.אגב, אני מאושרת בתפקידי.
 
5. אני נועלת מידה 43 ולכן רוב הנעליים שלי הם מקולקציית הגברים. כשהייתי בארה"ב חזרתי עם 15 זוגות נעליים כי שם גירפות זה לא משהו חריג.
 
6. בצעירותי הייתי שחיינית- גב ופרפר. יש כמה מדליות אפילו.
 
7. כשהייתי בחט"ב נסענו לטיול שנתי לאזור תל חי, ראיתי את המקום, התאהבתי ושהחלטתי ללמוד, נרשמתי רק לתל חי, שלחתי את כל הטופסולוגיה בדואר והגעתי למקום ישר לשיעור הראשון (שהיה אגב שיעור סטטסטיקה). לא בדקתי כלום. ואני לשניה לא מצטערת על הבחירה הכי טובה, חוויתית ומיוחדת שהייתה לי.
 
אמרו 7. אז אני מפסיקה ומודה לכל מי שקוראת את הפרק "7 עובדות על קינשסה".
 
עכשיו צריך לתייג 7 בלוגים, מכיוון שרוב הבנות במעגל הבלוגים שלי כבר תויגו, אני מצרפת קישור לאתר של
גלעד שליט ושולחת בשם כולנו תפילה שהוא ישוב בריא ושלם ושנדע כולנו ימים יפים של בריאות, שלום ואהבה.
 
 
 
מחר אני חוזרת ללמד. יש עוגה בתנור לכיתה המקסימה שלי, הרבה מרץ ושמחה בלב.
וחוץ מזה מי אמרה חנוכה ולא קיבלה....

עד לכאן להפעם,
יפעת
נכתב על ידי קינשסה , 22/10/2008 20:47  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקינשסה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קינשסה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)