אתם מכירים את זה שאתם רואים חפץ, בגד, אביזר וממנו לפתע פורץ רעיון. והראש מתמלא בדמיונות על לקיחת אוביקט אחד והפיכתו לאוביקט אחר. אני חיה מהדברים והדמיונות האלה. ואיך זה קשור לסיפור שלי היום?
יש לי חברה מצוינת, כמו אחות שקוראים לה מונגר.(מוזר, אבל ההורים שלה קראו לה אורית כשהיא נולדה) מונגר היא חברה מוכשרת מאוד מאוד בהרבה תחומים- אפיה, עיסת נייר, תפירה, נייר והרבה עיצובים שימושיים בהם נדרשת יצירתיות. אך מכיוון שהגברת צנועה היא לא מראה מספיק את עבודותיה, ואני קוראת לה מכאן: מונגר העם דורש בלוג!! דחוף ומהר. אנחנו מכורות, אני מכורה למילים שלך, ליצירה, ליצירתיות....
אבל האמת, הסיבה שאני אוהבת אותה הוא טוב ליבה, יכולת ההקשבה שלנו וערכי האמת שהיא מביאה לעולם החברות שלנו.
ואיך זה קשור לסיפור שלי היום?
אז למי שלא מכיר אותי אני ג'ירפה, צבעונית מאוד (בואו לראות את הבית שלי) ואני אוהבת דברים משוגעים וצבעוניים ולכן...
זה מה שקיבלתי ממונגר ומאחותה המפורסמת חתולי, שגם היא חברה, אחות מפורסמת שלי, אהובה ויקרה.
הם הכינו לי פורטרט תלת מימדי שמקשט את סלון ביתי וכל פעם מזכיר לי הרבה רגעים יפים ומשותפים שלנו.

ומבט נוסף, האמת שאין כמו מראה עיניים ליצירת הפאר הזאת....

אגב שמה בישראל הוא ציפרה-עפה.
ציפרה=כי ככה אחיין שלי אומר שיפרה.
עפה=כי ככה אחיינית שלי אומרת ג'ירפה.
עדיין אין לה שם משפחה....
כאן היא מדגמנת כובע פליז שתפרתי לבת של חברה שטסה לחו"ל, הוא יכול לשמש גם כצווארון מחמם.

האמת....התמונות הורגות אותה. הורגות אותה. בפליקר של מונגר יש עוד תמונות....למי שהתמכרה כמוני.
ואיך הג'ירפה קשורה לסיפור שלי?
כי עכשיו הגיע הרגע להראות את המתנה שאני הכנתי למונגר.
היה לי זוג מכנסי ג'ינס שיועד לשינוי... זה התחיל מזה שהיה חבל לי לוותר על הכיסים שלו, אז שמרתי אותו...ושמרתי אותו....עד שראיתי בדמיוני את זה:

ומהצד השני...

גזרתי את הכיסים, החלפתי כפתורים, הזזתי תפרים,רקמתי, הוספתי בדים מסביב לכיסים ובין התפרים, חתכתי את המכנס מכמה זוויות והשתמשתי בשרוולי הרגל, הרבה צבעים, סוגי בדים ואפילו כיס עם פייטים, כפתור לב שיושב בתוך בד ורוד, אני קוראת לו "בד טוטו" כי מכינים ממנו חצאית לרקדנית=הוא מוכר יותר כטול.

ותמונה נוספת של התיק איפור שצרפתי לתיק הצבעוני הזה...

האמת
אין כיף ותחושת מלאות כמו שיש עם חברות טובות.
ושהן גם מוכשרות? זה כבר רווח כפול.
חתולי ומונגר- תודה!!
עד לפעם הבאה, שימרו על עצמכם.
שבוע טוב, מלא בשורות טובות.
שלכם, יפעת