הבלוג של קינשסה-מילים, יצירה וחיים

אני לא מאלה שצמודים לחדשות. הייתה תקופה שכן אבל החלטתי שהצצה בבוקר בynet יכולה להשאיר אותי בעיניינים מספיק לטובת השפיות שלי.

יש לזה יתרונות ויש לזה חסרונות כשאני לא מעודכנת באופן שוטף במתרחש בארץ ובעולם.

אתמול בערב, כשעמדתי בתור להזמין לי הפוך בבית הקפה עם חברה היא שאלה אותי אם שמעתי שגדעון גכטמן נפטר. ואני אמרתי שלא.ידעתי שגדעון מאוד מאוד חולה כבר הרבה שנים. אבל לא רציתי שזה יקרה. עוד לא. רציתי עוד לשמוע את שפת ה"גכטמנות" ובעיקר לראות עוד תערוכות של אומן יחיד ומיוחד, איש חכם וחושב, אדם ואומן מרתק.

פוסט זה מוקדש לזכרו.

והנה הסיפור.....איך זכיתי להכיר את גדעון גכטמן...

אז ככה, במסגרת לימודי באורנים, הייתה לי משימה לאצור תערוכה של אומן. ולי נפלה הזכות לאצור תערוכה של גדעון גכטמן. מודה לא הכרתי את האיש ולא שמעתי עליו מעולם, ואז התחלתי בחקר ולמידה על האדם, על האומן. נפתח בפני עולם ומלואו של שפה, מחשבה ,זכות לשיח מרתק ביותר ולמידה משמעותית על האומנות, על אומץ, על ראיה ועל משמעות היצירה ותפקיד האומן.

במסגרת הקורס אנחנו זוכים להפגש עם האומן בקודש הקודשים שלו=הסטודיו שלו, ללטף מקרוב את עבודותיו,לראות את הסקיצות שלו, לראות כיצד עובד, את מקרות ההשקרה שלו,... לנשום את אותו אוויר שהוא נושם. לזכותו של גדעון יאמר שהוא פתח לנו את ביתו ונתן לנו להציץ ואף "לחטט" בכל מה שרצינו וכך נוצר בעצם שיח מרתק על אדם ועולמו. לתערוכה שאצרנו באורנים גם הכנו סרט שאותו ערכנו (סרט מרתק) , הוצאנו קטלוג לתערוכה, הזמנות, מידע לעיתונות ועוד... .

אני מרגישה שזכיתי במפגש עם האיש

אני מודה שזכיתי במפגש כזה.

מצורפות כמה עבודות של אומן מרתק, אולי לא הכי מפורסם באומנות הישראלית,אבל בעיני אחרי הכרות אחד האנשים המרתקים ביותר הן מבחינה פילוסופית ואינטלקטואלית והן מבחינת מחשבה אומנותית.

לא הייתי יכול להתפתח כפי שהתפתחתי אם הייתי חי במקום אחר. אני חושב על הפרויקט שעשיתי בשנות ה-70, כשייצרתי מודעות אבל על שמי. איזו משמעות היתה לזה בלונדון? אני לא מדבר על כך שזהו פורמט ישראלי ייחודי שלא קיים בשום מקום אחר בעולם. אבל נניח שהוא היה קיים באנגליה - למי זה מזיז בכלל. פה אני גר בעיר קטנה, ראשון לציון, נשוי לבתו של מהנדס העיר (שאול צייזלר), פולני מקרקוב, אנשים אמרו לו 'מה קרה לחתן שלכם? התחרפן?' באו מורים מבצלאל ושאלו 'מה, השתגעת? הבהלת את כולם'. התגובה מהסביבה מעניקה משמעות לעבודה. כך גם החיבור לביוגרפיה שנמצאת בעבודות. למי אכפת בלונדון שהייתי ילד חוץ בקיבוץ".

תוך כי כתיבת הפוסט אני מגלה שאני לא מצליחה להוסיף תמונות מהתערוכה שאצרתי באורנים, אני מצרפת קישורים מעניינים על גדעון גכטמן ז"ל.

זה מה שנכתב על התערוכה שאצרתי בגלריה/עיתון הארץ

הגלריה במכללת אורנים. תערוכה של גדעון גכטמן נפתחה השבוע ובה שלוש מהיצירות החשובות שהכין בעבר, שבהן מופיע הדימוי של מודעות אבל שלו. "עבודות אלה מעלות שאלות רבות וחומר למחשבה על חריצת לשון למוות, על תפקידה של האמנות, על ריפוי וטיפול ועוד", נכתב בדף התערוכה

קחו לכם 5 דקות לנפש. היא שווה את זה.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/865527.html

http://www.petachtikvamuseum.com/exhs/ArtistPage.aspx?artistId=140

וקצת קישורים ליצירות

נפגש בשמחות, שבת שלום יפעת