סבתא שלי הייתה תופרת אומנותית. היא הייתה מתקנת לאנשים תיקוני פלא שאי אפשר היה להבחין שיד אדם נגעה בהם...נראה היה שהם הגיעו מושלמים ככה מפס הייצור מבית האופנה שבו יוצרו.
אני גדלתי לה על הברכיים. אז אולי משם אני אוהבת יצירה ואומנות? מה שבטוח הוא שמשחקי הילדות שלי היו כפתורים, מחטים וכדומה.
הבנות שלי גדלות אצלי בחדר העובדה, מזמן כרטיס יום הולדת לחברותיהן הוא לא על נייר A4 לבן פשוט, הן מעצבות כרטיסי ברכה לימי הולדת ומשתמשות חופשי בהרבה מחפצי. יש להן פינה מיוחדת של חומרים ומשם הם יכולות לקחת כל מה שהן רוצות, ואם חשקה נפשיהן (וחשקה...חשקה) בתוספת- הן תמיד שואלות.
לפני כמה זמן העלתה טשופילה הכתבה בבלוג שלה, לשלב ציור ילדים ביצירה שקשורה לעולם הנייר.
מיד נזכרתי מאחד מציוריה הרבים של שלף (אצלינו הציורים במשקל ולא ביחידות) שהיא ציירה בהשראת אחד המוצרים שהיא ראתה אצל נתנאלה בחנות, איורים ילדותיים של חברת Fancy Pantes הנפלאים בעיני (וזאת מבלי שיש לי אפילו מוצר אחד שלהם....עדיין). היא פשוט ישבה ליד שולחן העבודה שלי, והעתיקה בעצמה.
הציור של שלף שלי
סיפרתי לגברת הצעירה על האתגר ומיד בחרנו יחד נייר רקע (אין לי מושג מאיזה חברה הוא), קצת כיתובים ותמונה שמחה מחג פסח.
מה צריך עוד?
אני יודעת- שהיצירתיות לא תפסיק לעולם. ושתמיד ימצא בבתנו המקום והזמן ליצור ולהנות.
ואם מדברים על יצירתיות. ביום שישי האחרון השתתפתי בסדנת כלוב ציפורים בהדרכתה הקסומה של יעל קיפודים. אשה יקרה ומאוד מיוחדת.
האמת שהחברותא הייתה כל כך משובחת שאני לא יודעת ממה נהנתי יותר....בעצם...ברור שאני יודעת. כיף גדול, בעצם כיף מושלם להעביר בוקר עם קבוצת נשים חיכניות, יצירתיות, משקיעניות (ארוחת בוקר גורמה יצרנו במו ידינו) ושמחות לדבר על כפתורים וסרטים...
בכל מקרה...דנדושה צילמה את התהליך ואת התוצרים ולכן אם אתם רוצים להתחיל את הבוקר שלכם בצבעוניות ולמלא את ליבכם באושר. תציצו אצלה.
ואם תראו כלוב פפיטה ריק....שלא תחשבו שלא תפרתי ציפורים...הם פשוט עפו להן.....
שיהיה יום טוב וצבעוני,
יפעת
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קינשסה