אני אוהבת לקרוא ולהגיב לפוסטים שאני מנויה עליהם ולכאלה שאני נכנסת אליהם דרך קישורים ובמקריות. אני אוהבת לקרוא מה מעורר אנשים ומה מכבה אותם, לאן עפות המוזות שלהן ולמה, איזה ארוע או חפץ או אדם גורם להם פתאום לרצות לעוף או ליצור או לתת או להקשיב.
אני כאמור יוצאת מתקופת החושך שלי. חושך לא מהמקום של ביקורת על מה ולמה לא עשיתי. חושך יצירתי.
חושך כי הידיים רוצות לעבוד וליצור אבל הכוח- אבד.
אולי זה כי יש לי יותר זמן פנוי?.....
בכל זאת עשיתי כמה דברים,מתנות לחברים, לחגים, החלפות שהשתתפתי בהם, שתיים שלצערי לא עמדתי בלו"ז, אני כותבת ואומרת לצערי כי אני מאמינה באחריות, אבל לפעמים הרצון לא משתפים פעולה. אבל בימים אלה תמים חובותי ובהחלט למדתי שיעור בנושא.
אז קבלו כמה מהיצירות האחרונות שלי...ותכוננו לפוסט חקלאי במיוחד שנכתב בימים אלה ממש עם הבלוגרית החדשה מיק ירושלמי הלא היא: Mic Gadjet
תיק בהשראת עופרה, מהבלוג הנפלא תוצרת בית (עם שותפתה הגר) מתנה לחברה שילדה בת אחרי 3 בנים...ברור למה הוא ורוד לא?

אני הכנתי לו ידיות ארוכות - לתליה על העגלה...


שקיקים ריחניים תפורים להחלפת שנה טובה

דוגמיות של כרטיסי ברכה

וטעימה פצפונת מטיולים שעשינו בחופש, פה לפני העליה לגליל העליון עצרנו בדגניה ב' בגליתא
2 דברים יש לי לומר על המקום: 1) עיצוב מוצר מעורר השראה. 2) אל תגיעו בחופשים...


תיק משאריות בדים שפעם היו בגדים - החלפה פרטית עם סנורקה אישה יקרה וחברה

החלפה מכל הלב שנשלחה לכתומה

עד לפוסט הבא בנושא חקלאות עם מיקוש
להתראות
ושיהיה לכם יום צבעוני.
יפעת