לא עידכנתי הרבה זמן (:
המוווןןן התחדש מאז.
רבנו עם יערה, ואני לא יודעת אם עידכנתי שרבתי עם עמית.
היה לי חרא של יום היום ):
המון דברים קרו. אבל הסיבה שאני הכי עצובה, שכולם נהנים היום ביום האהבה ורק אני לבד ):
ממש כואב לי הראש, כבר מאתמול וכלום לא עוזר לי.
אני חושבת שזה מהטיול שעשינו יומיים שישי ושבת לדרום......
היה כיף בסה"כ אבל בחלק מהטיול אפשר לומר שממש סבלתי.
יש לי שתי עבודות להגשה מחר, בוחן ובוק ריפורט.
אוףףף.... כל כך אין לי כוח עכשיו לזה....
נראה לי שאני ילך לישון ):
ואולי מחר אני לא יבוא לבצפר... ממש כואב לי הראש וזה רק מחמיר.
לגבי יערה, אני ממש מקווה שהיא לא תקרא את זה,
אבל אני ודניאל דיברנו ואמרנו אחת לשניה שעדיין שכל פעם שהיא עוברת אנחנו אומרות כל מיני דברים, ואיך היא עשתה לנו את זה ואיך ככה ואיך זה...
עדיין אי אפשר להתעלם מכל מה שעברנו יחד. כל הצחוקים עם יערה..... כל פעם שזה עובר לי בראש ואני אומרת לעצמי ללכת לדבר איתה אני נזכרת במה שהיא עשתה לי. אני פשוט לא יכולה לסמוך עליה. לא יכולה להסתכל עליה ולספר לה דברים יותר. פשוט לא.
אבל מצד שני אני כל כך רוצה לחזור לצחוק איתה ולהיות איתה בהפסקות כמו פעם.......
לעמית אני הרבה פחות מתגעגעת. גם כי נועה אמרה לי שהיא ממש לא רוצה להשלים איתנו (נועה לא רבה עם עמית, למרות שהיא הייתה אמורה, כי גם עליה עמית לא חסכה במילים) וגם כי תכלס הייתי איתה תקופה הרבה יותר קצרה מיערה, ומה שהספקתי לראות אצלה זה מה שהיא עשתה והריב שלנו. זהו. בין כל ה"צחוקים" עם עמית שגם ככה לא היו ממש בצחוק וכל היציאות שלפניהם היה ריב כל הזמן.... רק ריבים.... שלא לדבר על זה שהיא ניצלה אותי (לא מינית O:).
בנימה דרמתית זו,.,.,., אני אלך לישון.
לילה טוב יפים ויפות תהנו ביום האהבה (:
*25 ימים, 4 שעות, ו25 דקות ליום הולדת*